בוסקילה תורג'מן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' בוסקילה תורג'מן (להלן: "התובעת") בעקבות החלטת פקיד תביעות הבטחת הכנסה ממאי 2011 (להלן: "ההחלטה"), האומרת כי התובעת איננה זכאית לתוספת לגמלת הבטחת הכנסה אשר שולמה עבור בתה סוזן, בחודשים ספטמבר 2010 ועד מאי 2011.

2.את הדיון בפסק דין זה נפתח בהצגת העובדות אשר התבררו בדיון המקדמי שהתקיים בתובענה ביום 26.10.11, והן אינן במחלוקת. העובדות הן כדלקמן:

א.בתקופה שמחודש ספטמבר 2010 ועד לחודש אפריל 2011, שילם הנתבע לתובעת גמלת הבטחת הכנסה ותוספת לגמלה עבור בתה, הגב' סוזן בוסקילה. בתקופה זו הייתה הגב' סוזן בוסקילה בהכשרה לקראת גיוס לשירות לאומי בבית הספר "עמל".

ב.במקביל וביחס לאותה תקופה - ספטמבר 2010 ועד אפריל 2011 – הגישה הגב' סוזן בוסקילה לנתבע, תביעה לגמלת הבטחת הכנסה כנפרדת. תביעתה של הגב' סוזן בוסקילה התקבלה ובהתאם שולמה לה גמלת הבטחת הכנסה כנפרדת ביחס לתקופה נשוא התביעה.

ג.בחודש מאי 2011, הודיע הנתבע לתובעת על חוב שנוצר בשל תשלום גמלה ביתר. תשלום המתבטא לתוספת לגמלת הבטחת הכנסה עבור הגב' סוזן בוסקילה בגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לתובעת.

ד.בתקופה הרלוונטית לתביעה התגוררה הבת, סוזן בוסקילה, בביתה של התובעת.

3.בתביעה שלפנינו טענה התובעת, כי התביעה לתוספת גמלה בגמלה להבטחת הכנסה המשולמת לה, המתייחסת לגב' סוזן בוסקילה הוגשה מבלי שהייתה מודעת לתביעה שהגישה בתה ומבלי שהמידע הרלוונטי נמסר לה. התובעת הוסיפה כי אליבא לדעתה היא זכאית לתוספת הגמלה בשל העובדה כי בתה, סוזן בוסקילה, התגוררה בעת הרלוונטית בביתה.

4.לדעת הנתבע דין התביעה להידחות, מנימוקיו של פקיד התביעות.

5.התוספת לגמלת הבטחת הכנסה אשר שולמה בגמלת ההכנסה של התובעת לטובת בתה, הגב' סוזן בוסקילה, נועדה להבטיח את צרכי המחיה של הבת, להבדיל משל התובעת. מכאן שמדובר בתוספת לגמלה אשר שולמה לתובעת לזכותו של אחר (של הבת).

6.סעיף 320(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), קובע כי: "לא תשולם תוספת קצבה בזכותו של אדם המקבל קצבה".

7.אשר על כן, בתקופה שבה שולם לתובעת גמלה (תוספת לגמלה), עבור הגב' סוזן בוסקילה, ובה בעת ובמקביל, שולמה גמלת הבטחת לגב' סוזן בוסקילה בעקבות תביעה להבטחת הכנסה שהגישה האחרונה, נהנתה התובעת מגמלה שלא כדין בניגוד להוראות סעיף 320 (א)(1) לחוק.

8.לאור האמור אין מקום להתערבותו של בית הדין בהחלטת פקיד התביעות ולפיה שולמה לתובעת גמלה שלא כדין, במהלך החודשים ספטמבר 2010 ועד אפריל 2011, כאמור באותה החלטה.

9. אין בטענות התובעת, לפיהן לא הייתה מודעת לתשלום גמלת הבטחת הכנסה לבת, כדי לשנות מהתוצאה האמורה. כאן נוסיף כי בדיון שהתקיים ביום 26.10.2011, הפנתה ב"כ הנתבע, עוה"ד גולן, את התובעת לאפשרות לפנות לוועדה לביטול חובות.

10.סוף דבר, התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

11.הערעור על פסק הדין הוא בזכות, ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין למבקש.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"ב, 18 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

נציג מעבידים – דב אבדור

נציג עובדים – שמואל משה

משה טוינה, שופט