בוסקילה שלמה נ' אוהנינה מאיר שמעון

פסק דין

1.התובע הוא הבעלים של משאית, אשר נגנבה. הנתבע אף הוא בעל משאית, אשר פנה אל התובע לאחר גניבת המשאית ואמר לו שיוכל לתווך בינו ובין גנבי המשאית, על מנת שהמשאית תוחזר לתובע בתמורה לסך של 50,000 ₪. התובע העביר הסכום האמור לידי הנתבע, אשר נסע על מנת להיפגש עם גנבי המשאית, אלא שהנתבע חזר כשידיו ריקות, ללא משאית וללא כסף, כאשר הוא טוען, שהונה, שכן לאחר שהגנבים לקחו את הכסף לא הביאו לו את המשאית.

2.בתביעה שלפניי, תובע התובע הן את שוויה של המשאית לרבות הנגרר, שכן בעקבות מאמצי התיווך של הנתבע, נמנע מלנסות ולאתר את המשאית בדרכים חלופיות והן את הסך של 50,000 ₪, שנתן לנתבע, אך לא קיבל את תמורתם.

3.הצדדים הסמיכוני ליתן בתובענה זו פסק דין על דרך הפשרה, בהתאם להוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

4.לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים ולאחר שהערכתי את סיכוייהם וסיכוניהם של הצדדים, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 40,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

סכומים אלו ישאו ריבית חוקית, הסכום הפסוק מיום הגשת התביעה ושכ"ט עו"ד וההוצאות מהיום.

5.בשיקולי, בקביעת סכום הפיצוי, לקחתי בחשבון ראשית את טענות התובע לעניין הוכחת האפשרות למצוא את המשאית אלמלא בוצעה עסקת התיווך על ידי הנתבע. במסגרת שיקולי בעניינה של טענה זו לקחתי בחשבון, כי טענת התובע לא גובתה בראיות כלשהן לעניין אפשרות מציאת הרכב, כאשר מאמציו של התובע לאתר את הרכב טרם פניית הנתבע אליו לא נשאו פרי וממילא ככל שחולף הזמן בין גניבת הרכב לבין נסיונות האיתור פוחתים הסיכויים למצוא את הרכב, לפיכך, סיכוייו של התובע להוכיח סיכוי למצוא הרכב קלושים וגם לא מצאתי כי התובע הביא ראיות שיש בהן כדי לקשור מעורבותו של הנתבע לעצם הגניבה.

6.לפיכך, שיקולי התמקדו בשאלת אופי המשימה שנטל הנתבע על עצמו, האם מדובר במשימת תיווך שנטל הנתבע על עצמו ושמטבעה יש שכר בצידה וגם האחריות לגביה גבוהה, או האם מדובר בהתנדבות של הנתבע.

7.בהקשר זה מצאתי מקום לציין, כי גרסאותיו של הנתבע במשטרה ובבית המשפט לא היו זהות, כאשר במשטרה לא ציין במאומה את טענתו בבית המשפט לפיה גנבי הרכב פנו אליו תחילה, כיוון שסברו שמדובר במשאית שלו וטען לעומת זאת, כי הוא זה שיצר קשר עם אנשים שונים על מנת לסייע במציאת הרכב.

8.עוד לקחתי בחשבון הן את עדויות עדי התביעה והן את עדותו של חלאד במשטרה לגבי האחריות שלקח הנתבע על עצמו בנוגע לכסף שהופקד בידיו.

9.כן לקחתי בחשבון, כי לא נסתרה טענתו של הנתבע באשר לשיח ושיג שהיה לו עם גנבי הרכב במועד מסירת הכספים, אך מנגד, מדובר במי שהלך לבדו, עם חאלד מטעמו (שלגביו מסר הנתבע במשטרה שתי גרסאות מסיבה שאינה ברורה) ושלתובע אין ולא יכולה היתה להיות כל ידיעה לגבי מהלך העניינים באותה פגישה. בהקשרה של פגישה זו לקחתי גם בחשבון את העובדה, שעל פי טענת הנתבע (כשבעניין זה גרסתו אינה תואמת במלואה את גרסת חאלד), מסר את הכסף ללא כל איום, כאשר הוא אינו דואג להבטיח תחילה, כי אכן המשאית מועברת לידיו.

10.השיקולים האמורים היו העיקריים בין מכלול השיקולים שהביאו אותי למסקנה האמורה.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ב, 04 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: