בוסקילה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.שמעון ניסים בוסקילה (להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) לתשלום דמי אבטלה.

2.משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק- "לא צברת את תקופת העבודה הנדרשת כתקופת אכשרה מקוצרת המקנה דמי אבטלה חלקיים לגבי עובד/ת בשכר יומי – צברת 115 ימים מתוך 194 ימי עבודה בתוך 540 הימים שקדמו לתחילת התייצבותך בלשכת שירות התעסוקה. לא צברת את תקופת העבודה הנדרשת כתקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה לגבי עובד/ת בשכר יומי- צברת 115 ימים מתוך 300 ימי עבודה בתוך 540 הימים שקדמו לתחילת התייצבותך בלשכת שירות התעסוקה", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.הפלוגתא בה יש להכריע הינה האם נתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין חברת חן מחזור פסולת בניין בע"מ (להלן – החברה),ׁ אשר בבעלות אחיינו ומנוהלת על ידי אחיו, וכפועל יוצא מכך האם זכאי התובע לדמי אבטלה.

4.ההכרעה בשאלה אם התובע היה עובד של החברה תיעשה על פי מהות היחסים ששררו בין הצדדים למעשה. מעמד התובע ייקבע על פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים, במצטבר, תמונה כוללת ושלמה.

5.על אופי עבודתו של התובע העידו, מטעם התביעה, התובע בעצמו ומטעם הנתבע, מר שלום בוסקילה ומר יחזקאל אלמסי.

6.מעדותו של התובע עולות העובדות כלהלן –

א. לפני התקופה הרלוונטית לתביעה עבד התובע אצל קבלן פיתוח בשם יוסף עציון.

ב.התובע עבד בפיתוח, הרכיב שיש ובטון וכדומה. כאשר הסתיימה העבודה והתובע היה מן המפונים ומצבו הכלכלי לא היה טוב, פנה לאחיו שהוא מנהל החברה ושאל אם יוכל להעסיקו.

ג.אחיו של התובע אמר לו שאין לו צורך בעובדים אך הוא יעסיק את התובע במקום עובד אחר אותו יצטרך לפטר.

ד.התובע עבד בחברה כחצי שנה בבטון ובהרכבת שיש וכן הביא לאחיו פועלים וציוד בניה.

ה.התובע עבד 5 או 6 ימים בשבוע ובשל מצבו הכלכלי ביקש מאחיו מקדמות על חשבון המשכורת ובסוף החודש, מה שנשאר משכרו שולם לו באמצעות שיק אותו פרע בבנק.

ו.לעיתים התובע קיבל את שכרו באמצעות שיק דחוי ואז התובע פרע אותו בדרך אחרת.

ז.כאשר נגמרה העבודה בחברה, התובע סיים לעבוד שם ואחר כך עבד במקומות אחרים.

ח.התובע חתם אבטלה מספר חודשים כי לא הצליח להשיג עבודה.

ט.לאחר שהנתבע הודיע לתובע כי הוא לא הוכיח שעבד בחברה, איתר התובע את הספחים של השיקים וכעת הם מוגשים לבית הדין.

7.במסגרת חקירתו הנגדית נשאל התובע מתי בדיוק עבד אצל אחיו והשיב - "משהו כמו בחודש 5 או 6 בשנת 2009 עד לחודש 11 או 12 שנת 2009" וכאשר עומת עם הודעתו של אחיו לחוקר הנתבע לפיו התובע לא עבד כל הזמן אלא אולי 4, 5 ימים בשבוע השיב - "מהות העבודה היתה 5 או 6 ימים. אולי היו ימים שלא הגעתי. מה את רוצה שהוא יגיד לך? שיום זה וזה לא הגעתי. " וכשאשר הקשתה ב"כ הנתבע ושאלה את התובע אם אפשר לומר שהוא לא עבד בצורה מסודרת השיב - "עבדתי בצורה במסודרת אבל היו ימים שלא יכולתי להגיע. אני לא בחור בן 17"

כאשר התובע נשאל, בחקירתו הנגדית, כיצד שולם שכרו השיב - "שולם במפרעות ובסוף החודש בשיק בניכוי המפרעות...חלק במזומן וחלק בשיק" וכאשר עומת התובע עם דבריו לחוקר הנתבע בהודעתו (נ/5) ולפיהם שכרו שולם בשיקים, השיב - "הוא לא שאל אותי על מפרעות ואני אולי לא ציינתי את זה" ולשאלה האם יש לו הוכחות לשכר שקיבל השיב - "אם הוא נתן לי חלק מהמפרעות במזומן איך אני יכול להוכיח לך?"

בהמשך חקירתו הנגדית השיב התובע שפוטר מעבודתו כי הסתיימה העבודה. כאשר עומת עם ההודעה של אחיו לחוקר הנתבע לפיה התובע פוטר כי היה עצלן השיב - "אז הוא טוען ככה. מה את רוצה שאני אעיד על עצמי שאני עצלן? הוא אמר לי שהעבודה הסתיימה.". לשאלה את מי החליף בעבודה השיב התובע - "לא אמרתי שהחלפתי מישהו מסויים. הוא הכניס אותי לעבוד. הוא אמר שאולי הוא יפטר מישהו אולי לא. אני לא יודע." לבסוף נשאל התובע מדוע כל תלושי השכר שהמציא הודפסו באותו מועד והשיב - "כשאני ביקשתי לחתום אבטלה ביקשתי ממנו שיוציא לי את התשלושים וישלח אלי. כל רו"ח שתבקש ממנו ישלח לך".

8.מעדותו של שלום בוסקילה (להלן – שלום) עולות העובדות כלהלן –