בוסני ואח' נ' שירותי בריאות כללית

נגד

צדדים שלישיים

1. מדינת ישראל – מרכז רפואי רמב"ם ('רמב"ם')

ע"י עו"ד דוד גל

2. אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ('אגד')

ע"י עו"ד אילן עוזיאל

החלטה

מבוא וטענות הצדדים

לפניי בקשת קופ"ח לאמץ את קביעת בית הדין לעבודה בעניינו של התובע [בל 1611/00 בועז בוסני נ' המל"ל מיום 13.4.05] כ'פלוגתא פסוקה' המקרינה על התובענה שבנדון. בעניין זה הוגשו סיכומים מטעם קופ"ח, התובע ואגד; וסיכומי-תשובה מטעם קופ"ח.

קופ"ח טוענת כי התובע מנוע מלהתכחש לטענותיו-הוא, שהתקבלו בפסק דין חלוט של בית הדין לעבודה, אשר ממצאיו תקפים כלפי כולי-עלמא לפי סעיף 394 בחוק הביטוח הלאומי. לפי אותו פסק דין – הנכות שנקבעה לתובע במל"ל, בשיעור 65%, נבעה מעבודתו באגד. נוכח 'פלוגתא פסוקה' זו – אין מקום לייחס נזק זה, במסגרת תובענה זו, לרשלנותן הנטענת של קופ"ח או של רמב"ם.

התובע ואגד טוענים כי לא מתקיימת ההקבלה הנדרשת בין הפלוגתאות, הצדדים ומאפייני ההליך בין ההליך בבית הדין לעבודה לבין תביעת נזיקין זו. כמו כן, סעיף 394 בחוק הביטוח הלאומי מתייחס לקביעת הגמלה בלבד, ואינו חל על כלל הממצאים העובדתיים שביסוד קביעה זו. לפיכך פסק הדין של בית הדין לעבודה אינו קובע כל פלוגתא פסוקה לגבי תובענה זו.

בשל הצורך והחובה לחסוך זמן שיפוטי, דנתי רק באלו מבין הטענות והראיות שאותן ראיתי כנחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

דיון והכרעה

פסק הדין הנדון של בית הדין לעבודה קבע [בפסקה 63] כי –

"התובע נפגע פגיעה בעבודה, בכך שעקב תנאי עבודתו, ובדרך של מיקרוטראומה, נגרמה אצלו פקקת ורידים עמוקים ברגלו הימנית, וכן נפגעו ריאותיו עקב תסחיף ריאתי של הקריש".

הממצא הנדון של בית הדין לעבודה אינו מכריע בשאלה אם הייתה רשלנות מצד קופ"ח, רמב"ם או אגד; ואם כן – איזה חלק של הנכות שממנה סובל התובע כיום, ומהשלכותיה התפקודיות, אם בכלל, נגרם עקב רשלנות כאמור. לפיכך פסק הדין של בית הדין לעבודה אינו מקרין אפילו לכאורה על המחלוקות הללו, העולות בתובענה זו.

אין צריך לומר כי שיעור הנכות שקבע המל"ל לתובע, לעניין זכאותו לגמלה, אינו מחייב בתביעת נזיקין זו של התובע.

המחלוקת היחידה שלגביה עשויה להתעורר השאלה בדבר הקרנתו של פסק הדין של בית הדין לעבודה על התובענה דנן היא בשאלה האם יש קשר סיבתי בין עבודת התובע אצל אגד לבין נכותו. על שאלה זו השיב בית הדין לעבודה, על יסוד חוות-דעתו של ד"ר אברהם קורנברג, בחיוב. קביעה זו סותרת את טענת אגד בהליך זה, על יסוד חוות דעתו של פרופ' משה חשמונאי, שלפיה התשובה לשאלה האמורה היא בשלילה.

נטעים, בהקשר זה, כי השאלה איזה חלק מן הנכות נגרם עקב העבודה אינה חופפת את השאלה איזה חלק מן הנכות נגרם עקב רשלנותו של המעביד. הממצא של בית הדין לעבודה עוסק בשאלה הראשונה בלבד. תובענה זו, ככל שהיא נוגעת לעבודתו של התובע באגד – עוסקת בשאלה השנייה בלבד. אולם, מבחינה לוגית, קביעתו בית הדין לעבודה סותרת את קביעתו של פרופ' חשמונאי; ועל-ידי-כך פותחת פתח לבחון את שאלת הקשר הסיבתי בין נכותו של התובע לבין רשלנותה של אגד, ככל שתוכח כזו. מכאן הרלבנטיות של הממצא שקבע בית הדין לעבודה לפלוגתא זו בין אגד לשאר הצדדים.

עוד נטעים, במענה לטענתם של התובע ושל אגד, כי לא ניתן להפריד בין פקקת הורידים, שנדונה בבית הדין לעבודה ואשר כביכול אינה כלולה בתובענה דנן, לבין התסחיפים הריאתיים הנדונים בתובענה זו. בין זו לאלו קיים קשר סיבתי עובדתי. לולא הפקקת, לא היו נגרמים תסחיפים. כמו כן, בין אלו לזו קיים קשר סיבתי משפטי. אם ייקבע כי הפקקת נגרמה עקב רשלנות אגד – תתפרש חבותה של אגד בגין נזקי הפקקת גם על הנזקים המאוחרים של התסחיפים שנגרמו בעטייה של הפקקת; הגם שלגבי נזק מאוחר זה עשויים להיות לאגד שותפים לאחריות, בדמותם של קופ"ח ורמב"ם או מי מהם. הווה אומר: מדובר בהשתלשלות של נזקים, ובקיומם הפוטנציאלי של מעוולים שונים, אשר אולי תרמו לנזק המצרפי, או לרכיב מרכיביו, במידה כזו או אחרת. אין צריך לומר כי בית הדין לעבודה לא הכריע במכלול השאלות הנדרשות לקביעת האחריות של כל מעוול-כנטען, ולתיחום חבותו של כל מעוול בגין הנזק המצרפי או רכיב מרכיביו. ממילא אין גם מקום לטענה כאילו הנזק הרלבנטי לתובענה זו הוא רק הנזק שמעבר לנכות שנקבעה במל"ל בזיקה לעבודתו של התובע באגד.