בוסכילא נ' סימון

החלטה

1.בפני בקשת הנתבע לביטול החלטה מיום 5.3.12 על פיה, בהעדר התייצבותו נמשך התצהיר מטעמו וניתנה הוראה להגשת סיכומי הצדדים.

2.לטענת התובע, יש לדחות את הבקשה שכן המדובר בדיון הוכחות שני, אשר לא ניתן היה לקיים, בגין מחדלי הנתבע, שכן גם בדיון הקודם לא התייצב הנתבע להיחקר על תצהירו. התובע טען כי האישור הרפואי שהמציא אז הנתבע, לא היה תקף עבור מוסדות משפטיים.

לטענת התובע, שעת הדיון נקבעה ונרשמה באופן ברור בפרוטוקול הדיון הקודם. עוד הוסיף התובע, כי מאחר שלא ניתן פסק דין בהעדר, אלא רק החלטה להגשת סיכומים, אין מקום ליתן לנתבע הזדמנות שלישית להיחקר על תצהירו ואין להיעתר לבקשה.

3.מאחר שמצאתי להיעתר לבקשה, תוך חיוב בהוצאות (אותם הודה הנתבע בסעיף 5 לבקשה, כי יש לפסוק), אין צורך להמתין לתשובת הנתבע ולהלן החלטתי:

4.ההלכה הפסוקה לעניין ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כמו גם ביחס לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

 שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש".

 ראה בנוסף, לעניין זה :

 ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

5.במקרה דנן, מועד הדיון נקבע בנוכחות ב"כ הנתבע ונרשם בפרוטוקול והוא אינו טוען כי לא קיבל את הפרוטוקול. לפיכך, אין המדובר בביטול החלטה מחמת הצדק.

6.לפיכך, יש לבחון האם יש מקום לביטול ההחלטה על פי שיקול דעת בית המשפט:

בהתאם לתצהיר ב"כ הנתבע, הטעם לאי התייצבותו בשעת הדיון, אלא כשעה לאחריה, הינו טעות ברישום שעת הדיון ביומנו. אכן, כשעה לאחר המועד שנקבע, התייצבו ב"כ הנתבע ועימו אדם נוסף (ככל הנראה הנתבע) באולמי. לפיכך, שוכנעתי כי הטעם לאי ההתייצבות הינה אכן טעות שנפלה אצל ב"כ הנתבע ביחס לשעת הדיון.

7.בעניין ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט, כבר נקבע כאמור, כי המבחן השני- סיכויי ההצלחה בהליך- הינו המבחן העיקרי שכן על עצם המחדל באי התייצבות ניתן לפצות על ידי פסיקת הוצאות. כמו כן, אין צורך להצביע על סיכויים ודאיים להליך אלא: "על המבקש להראות כי לגופו של ענין עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, כאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה בזו שניתנה בפסה"ד שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92, רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"יח מח' (1) 830).

במקרה דנן, אמנם לא ניתן פסק דין בהעדר, אלא רק הוראה על משיכת תצהיר הנתבע והגשת סיכומים. יחד עם זאת, ברי כי ללא תצהיר, לא יוכל הנתבע להוכיח את טענותיו העובדתיות ובכך יש משום שלילת יומו בפני בית המשפט. הגשת סיכומים ללא תצהיר עדות מטעם הנתבע, מקטינה את סיכויי הצלחת הגנתו.

ההלכה הינה כאמור, שדי בכך שתוצאות פסק הדין יהיו שונות במידה ותינתן לצד אפשרות להעלות טענותיו, על מנת שדלתות ביה"מ לא ייחסמו בפניו. עוד אציין, כי מגמת הפסיקה הינה כי תמיד עדיפה פסיקה עניינית, על פני הכרעה מטעמים פרוצדוראליים. לאור האמור, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה, אם כי בכפוף לפסיקת הוצאות התובע, אשר התייצב לחינם למועד שנקבע.

לאור כל האמור, אני מורה על ביטול ההחלטה מיום 5.3.12 ומחייבת את הנתבע בהוצאות התובע בסך של 1,500 ₪.

נקבע לשמעית עדות הנתבע ליום 6.5.12 בין השעות 8.30-9.30.