בונפד נ' וייסמן ואח'

פסק דין

בפני תובענה כספית ע"ס 2,022 ₪, בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובע, כתוצאה מתאונה שהתרחשה ביום 16.9.09.

נסיבות התאונה:-

התובע טוען, כי ביום 16.9.09 בשעה 12.00 או בסמוך לכך, החנה את רכבו בחניה ליד השוק העירוני בצור שלום וכשעודנו ברכב, לפתע, כך טוען התובע, יצא רכב צד ג' בנסיעה אחורנית מחניה ופגע בדלת האחורית ימנית של רכבו.

לטענת התובע, וכעולה מחוות הדעת של השמאי מטעמו, דלת אחורית ימנית התכופפה ונמחצה.

לטענת הנתבע, הוא אכן נסע אחורנית, על מנת לצאת מחניה ולא היה כל מגע בין שני הרכבים ולפתע, כך טוען הנתבע, התובע הופיע בצורה פתאומית וטען שרכב הנתבעים פגע ברכבו.

עדויות הצדדים:-

התובע העיד בעצמו ולא זימן את העד "אליאס" שאוזכר על ידו בהודעה למבטחת.

הנתבע העיד וגם בת זוגו העידה.

התובע העיד וציין כי רצה לחנות בחניה בצור שלום ומאחר והחניה הייתה מלאה, המתין לרכב שיצא ותוך כדי המתנה, הנתבע, לטענתו, חזר לאחור ופגע ברכבו.

התובע מציין, כי הוא צפר אך הנתבע לא שמע ושוב צפר, אך הנתבע לא התייחס.

לאחר מכן הנתבע ציין שהוא לא פגע ברכב התובע.

התובע לא הזיז את רכבו ובכך לא אפשר לנתבע לצאת מהחניה עד שהגיעה המשטרה למקום והצדדים מסרו פרטים אחד לשני.

ביחס לעד אליאס, שצוין בהודעת התובע לחברת הביטוח, ציין כי הוא לא הכיר את אליאס, הוא לא יודע מה שם המשפחה והוא רק יודע את מספר הטלפון שלו. לטענתו, אליאס הבטיח להתייצב, אך יום לפני הדיון ביקש ממנו תשלום של 500 ₪ בגין יום עבודה, התובע הסכים ואמר שהוא מוכן לשלם אחרי שהוא יגיע לבית המשפט ואילו אליאס התנה זאת מראש.

הנתבע בעדותו בפני, ציין, כי שבוע לפני חג ראש השנה, ביחד עם אשתו, ערכו קניות ובסיום הקניות ולאחר העמסת השקיות לרכב, הניע את הרכב, נסע לאחור, עבר את המדרכה והגיע עד למחצית הכביש, או אז, לגרסתו, הופיע התובע וטען שהוא פגע ברכבו. הנתבע המשיך וטען, כי לא ראה כלום ולא ראה את התובע בכלל. הוסיף וציין, כי הרושם שלו, על פי התנהגות התובע, שהוא מנסה לנצל שני זקנים.

העדה הנוספת, גב' וייסמן, ציינה, כי הייתה ביחד עם בן זוגה ברכב, לא ראו את התובע וציינה כי לא הרגישה שום דבר עד להופעתו הפתאומית של התובע, כשהוא טוען שפגעו ברכבו.

עדותו של התובע היא עדות יחיד של בעל דין.

התובע יכול היה לתמוך את תביעתו בעדותו של העד הנוסף. בנסיבות העניין, שוכנעתי כי התובע עשה מאמצים על מנת לזמן אותו, אך בשל העובדה, כי יש לו רק את הטלפון שלו, ללא תעודת זהות וללא שם משפחה, הדבר מנע ממנו לזמנו דרך בית המשפט. בשל כך, אין לזקוף לחובתו את אי זימון העד.

לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהם ישירות ולאחר שהדגימו בפני את עמידת הרכבים לפני ואחרי התאונה, אני קובע כי אכן היה מגע בין שני הרכבים ובעצם אני מבכר את עדותו של התובע על פני זו של הנתבע.

לעניין המגע, התובע העיד בפני ועדותו לא נסתרה, שאכן בעת שרכב הנתבע חזר אחורנית, פגע ברכבו., וברכבו קיימת פגיעה ומעיכה כעולה מהתמונות.