בונדק ואח' נ' בן יחזקאל

החלטה

מונחת לפני בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון, בגדר הליך ערעור על פסק דינה של כבוד השופטת אנה שניידר מבית המשפט השלום בירושלים.

בראשית הדברים יוער, כי הגם שהמבקשים הגדירו את כותרת בקשתם, כבקשה ל"פטור" מהפקדת הערבון, יש לראות בה כ"מעין ערר" (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 653-652 (מהדורה עשירית, 2009)), על החלטת המזכירה הראשית, כקבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), מיום 30.4.2012, לפיה, נדרשה להפקיד ערבון בסכום של 15000 ₪. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה, ערעור על החלטת המזכירה הראשית של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון, על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נתן נסטל נ' אריה בר נוי, פ"ד מה(5), 83 (1991), 86ג) ובמקרים המתאימים, ניתן לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח הנטען בבקשה שהוגשה והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות.

לטענת המבקשים מצבם הכלכלי קשה : המבקש מובטל והמבקשת מקבלת שכר מינימום והכנסותיהם אינם מכסות את הוצאותיהם המרובות. לטענת המבקש בעברו המיר המבקש תשלום קנס במאסר כתוצאה ממצב כלכלי קשה בו היו נתונים אולם המדובר בהתרחשות לפני 6 שנים ואינה רלוונטית למצב היום. יחד עם זאת , המבקשים לא צרפו לבקשתם כנדרש תלוש שכר של המבקשת ואף לא אישור מהרשויות על היותו של המבקש מובטל ואין בתדפיס הבנק לכשלעצמו שצורף כדי להצביע על חוסר יכולת כלכלית כנדרש. בנוסף, לא המציאו המבקשים פרוט למקורות המימון של עורך דינם . בנסיבות אלה אין לומר שהמבקשים הוכיח ו חוסר יכולת כלכלית כנדרש ולפיכך דין בקשתם לפטור מלא להידחות.

יחד עם זאת, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, הנני סבור, כי יש הצדקה לשנות משיעור הערבון, הנוהג. לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין כולל גובה הסכום עליו מערערים, מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב למצבם הכלכלי של המבקשים שאינו בין המשופרים, כי יש להעמיד את הערבון , על סכום מתון של סך של 2,500 ₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ג, 15 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: