בולשון נ' עירית תל-אביב-יפו

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תל אביב מיום 14.1.14 (כב' הרשם הבכיר יגאל נמרודי) במסגרתו נדחתה תביעת המבקש לביטול חובו הכספי למשיבה.

המשיבה שלחה הודעות תשלום ארנונה ואגרת מים וביוב למבקש בגין התקופה בה התגורר לטענתה בנכס המצוי בשטחה. משלא שולם החוב פתחה המשיבה בהליכי הוצאה לפועל בגינו. במסגרת הליכי ההוצל"פ אף עוקלו כספים מחשבונו של המבקש.

בשנת 2011 הגיש המבקש את תביעתו הראשונה לבית משפט קמא (ת"ק 22469-07-11 בפני כב' הרשם הבכיר עדי סומך) במסגרתה ביקש לבטל את חובו למשיבה בטענה כי אין הוא קשור כלל לנכס לגביו נטען החוב היות ונפל לטענתו קורבן למעשי הונאה מצד עו"ד מארק גולדמן. תביעה זו נדחתה מפאת חוסר סמכות עניינית לדון בה.

בשנת 2012 הגיש המבקש בשנית תביעתו לבית משפט קמא (ת"ק 55401-10-12 בפני כב' הרשם הבכיר יגאל נמרודי) במסגרתה חזר המבקש על טענותיו כפי שאלו הובאו במסגרת תביעתו הראשונה, בדבר מעשי ההונאה לכאורה להם נפל קורבן. בית משפט קמא דחה את התביעה בנימוק כי תביעה זו נדונה ואף הוכרעה בעבר.

בשנת 2013 הגיש המבקש תביעתו בשלישית לבית משפט קמא. במסגרת תיק זה ניתן פסק הדין נושא הבר"ע שלפני. בית משפט קמא לא נדרש לעניין בפעם השלישית, תוך שהוא מדגיש כי ממילא משולל הוא סמכות להעניק למבקש את הסעד המבוקש בדמות ביטול מלא של חובו של המבקש למשיבה.

מעיון בבר"ע וצרופותיה מצאתי לדחות את הבר"ע וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

המבקש אינו משיג על הכרעתו או קביעותיו של בית משפט קמא אלא מבקש כי ערכאת הערעור תורה על ביטול החוב למשיבה, בדומה לסעד שהתבקש בפני בית משפט קמא.

אין בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות להורות על ביטול החוב.

יחד עם זאת, דומה בנסיבות כי המבקש נופל בין הכיסאות ועל המשיבה לנסות ולמצוא בעצמה את הפיתרון לטענותיו של המבקש אשר מעלות על פניהן שאלות הדורשות בירור הולם שעד היום לא נעשה וזאת אף אם ישנה חריגה מהמועדים הקבועים בסעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, ויפה שעה אחת קודם. אפשר גם לחשוב על עכוב הליכים עד שיתברר הענין הפלילי.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אדר ב תשע"ד, 31 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: