בולפון נ' מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשת הנתבעת ( להלן: "המבקשת" ) לביטול מועד הדיון שנקבע ליום 1.9.13 עד למתן החלטה בבקשת רשות ערעור 4718/13 שהגישה המבקשת על החלטה לקיים דיון וידאו בתיק נשוא הבקשה.

לטענת המבקשת יש צורך בדחיית הדיון היות בפני בית המשפט העליון עומדת ותלויה בר"ע שהוגשה על החלטת כב' ביהמ"ש המחוזי בנושא כינוס וידאו. לכן לא ראוי, לשיטת המבקשת, כי בית המשפט יתן החלטה שתהפוך את הדיון בבית המשפט העליון לתיאורטי.

המבקשת טוענת, כי בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו לגבי זהות מסדיר ההליך וכי אין לה כל ידיעה לגבי מקום המצאו של התובע ואת הסידורים לביצוע כינוס הוידיאו במקום המצאו של התובע.

עוד נטען, כי מדובר בהליך שלא ניתן לביצוע , כיוון שלמדינת ישראל אין שגרירות או קונסוליה במולדובה . ביצוע החלטת כב' בית המשפט המחוזי באמצעות השלטונות במולדובה דורשת הגשת בקשה לעזרה משפטית שהנה בגדר הליך מדיני-משפטי מורכב לשיטתה. טוענת המבקשת, כי אין ספק, שגם אם לא היתה מוגשת בר"ע לא ניתן לקיים את הדיון במועד שנקבע בשל כל הבעיות שפורטו לעיל.

התובעים ( להלן: "המשיבים" ) בתגובתם טוענים, בפועל מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי ולכן דין הבקשה להדחות.

כן, נטען ע"י המשיבים, כי לבית המשפט אין סמכות לבטל את הדיון שכן מדובר במועד דיון שנקבע על פי פסק דין של בית המשפט המחוזי.

בכל מקרה טוענים המשיבים כי למבקשת לא קנויה זכות אוטומטית לעיכוב ביצוע פסק הדין.

המשיבים מוסיפים וטוענים מקום המצאם של המשיבים ידוע למבקשת ואין כל מכשול או בעיה להסדיר את קיום ועדת הוידיאו. לטענת המשיבים, למדינת ישראל יש נציגות בקישינב וכן יש שגרירות מולדבית בארץ. המשיבים לוקחים על עצמם את התשלום עבור הכנת ההליך, בשלב זה.

המבקשת בתשובתה טוענת, כי המותב קבע את מועד הדיון הוא שמוסמך לדחותו. כן טוענת המבקשת כי לא מדובר בעיכוב ביצוע היות ובימ"ש מחוזי לא נתן כל הוראה אופרטיבית לגבי מועד קיום החלטתו.

דיון:

כאמור בפני בקשת המדינה להורות על דחיית הדיון שקבוע לשמיעת עדות המשיבים בוידאו קונפרנס ממספר טעמים.

טעם אחד נעוץ בכך שהמבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי עדות המשיבים תישמע בווידאו קונפרנס.

טעם נוסף לצורך בדחיית מועד הדיון נעוץ, לטענת הנתבעת, בעובדת קיומם של קשיים אובייקטביים פרוצדוראליים בהכנת התשתית לשמיעת העדות במדינה בה שוהים המשיבים.

המשיבים מנגד טוענים, כי מותב זה איננו מוסמך להורות על דחיית מועד הדיון מכיוון שמדובר בדיון שנקבע לפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי וכן מהטעם שאין כל קושי בביצוע הליך וידאו קונפרנס באמצעות חברה פרטית שנשכרה לצורך כך ע"י המשיבים.

המבקשת מתנגדת לשמיעת העדות שלא בנוכחות נציג רשמי של מדינת ישראל במקום.

האם מוסמך מותב זה להורות על דחיית מועד הדיון שנקבע על ידו?

תקנה 152 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות" ) קובעת כי בסמכות בית המשפט להורות על דחיית מועד דיון אם ראה לנכון שהדבר דרוש מטעמי צדק

"...בית המשפט רשאי לדחות את הדיון למועד, למקום ובתנאים שייראו לו, אם היה סבור כי למען הצדק מן הראוי לעשות כן; אך אם התחיל בשמיעת ראיות ימשיך בה ברציפות יום יום, עד גמר חקירתם של כל העדים, זולת אם ראה צורך בדחיה מטעמים מיוחדים שיירשמו..."

ותקנה 153 מסמיכה את בית המשפט להורות על דחיית דיון ללא מועד.מיום 26.10.1997