בולוס נ' ח'ליל ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בתאריך 04/05/10.

לטענת התובעת, בעת שאביה, סוהיל בולוס, נהג ברכבה בשעה 13:30 לערך בכביש שכונתי צר בקרבת ביתה, נאלץ לעצור את הרכב מאחורי רכב אחר שהיה נהוג ע"י הנתבע מס' 1, ומבוטח ע"י הנתבעת מס' 2 בביטוח אחריות כלפי צד ג'.

בזמן העצירה החל רכב הנתבע מס' 1 לחזור אחורה על מנת לאפשר מעבר של רכב שלישי שבא מולו. גם סוהיל בולוס החל בנסיעה אחורה, אך בשלב מסוים נעצר, ואילו רכב הנתבע מס' 1 המשיך בנסיעה אחורה והתנגש ברכב התובעת וגרם לו נזקים בחלקו הקדמי.

מטעם התובעת העיד אביה, סוהיל בולוס, מי שנהג ברכבה, וחזר על הגרסה הנ"ל.

עדותו של הנהג מטעם התובעת הייתה אמינה ומהימנה בעיניי והיא נתמכת אף בעדותו האמינה והמהימנה של הנתבע מס' 1, אשר אישר כי אכן כך אירעה התאונה, וכי הוא מודה באחריותו לאירוע התאונה.

אלא שהנתבעת מס' 2 טענה שמדובר במעשה מרמה שנרקם בין התובעת לנתבע מס' 1 על מנת להפיק רווחים שלא כדין.

לטענת הנתבעת מס' 2, אותו רכב של התובעת עבר כחודשיים קודם לכן תאונה שגם בה ניזוק בחלקו הקדמי, וכל אשר היא מבקשת עתה הוא לטעון לנזקים שאירעו באותה תאונה קודמת, במטרה להשיג את הפיצוי מחברת הביטוח.

לא התרשמתי כלל ועיקר כי מדובר במעשה מרמה שנרקם בין התובעת לנתבע מס' 1.

מר סוהיל בולוס אישר בעדותו כי אכן הרכב היה מעורב בתאונה קודמת שאירעה ב-03/03/10, כפי שטענה הנתבעת מס' 2, עת נהג ברכב והתנגש ברכב אחר שנסע לפניו, וכי בעקבות אותה תאונה אכן נגרם לרכבו נזק במוקד הקדמי, אלא שאותו נזק תוקן מספר ימים לאחר מכן על חשבונו.

אינני רואה בעובדה שרכב התובעת היה מעורב בתאונה קודמת, כחודשיים לפני התאונה נשוא התביעה, משום חיזוק לטענת הנתבעת מס' 2 לקיום מרמה כלשהי, אף שמדובר בנזק במוקד הקדמי בשתי התאונות.

כמו כן הפנה נציג הנתבעת 2 לכך שבטופס ההודעה על התאונה הראשונה צוין כי לרכב התובעת לא נגרם נזק במוקד הקדמי.

מר סוהיל בולוס הסביר כי בטופס צוין כי נגרם נזק לרכב במוקד הקדמי, וכי לגבי שאר המוקדים ("אחורי, ימני, שמאלי, אחר") לא נגרם נזק, ומשום כך ציין: "אין נזק".

הסבר זה הינו הגיוני בעיניי ותואם את טופס ההודעה כפי שנערך. ניתן לראות בטופס ההודעה כי אכן צוין כי לרכב התובעת נגרם נזק במוקד הקדמי בתאונה הראשונה.

מכאן שאינני רואה בכך שום סתירה.

לגבי השעה בה אירעה התאונה, גם מר סוהיל בולוס וגם הנתבע מס' 1 ציינו כי שעת התאונה הייתה בסביבות השעה 13:30, בניגוד למצוין בטופס ההודעה על תאונה שבה צוין כי שעת התאונה היא "07:00 בערב".

מר בולוס הסביר כי שעת התאונה כפי שצויין בטופס ההודעה אינה אלא טעות של הפקידה, משום שהודעתו נמסרה טלפונית ובהודעה מסר סוהיל בולוס לפקידה כי אמורים לקחת את הרכב למוסך בשעה "שבע בערב". בשל אי-הבנה רשמה הפקידה כי שעת התאונה "07:00 בערב".

גם הסבר זה נראה בעיניי הגיוני, ובמיוחד נוכח האמינות והרושם החיובי שהותירו עליי הן העד מטעם התובעת, והן הנתבע מס' 1, שכאמור אישר כי התאונה אכן אירעה כפי גרסת התובעת.

אשר-על-כן, הנני קובע כי באחריות הנתבעים לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לרכבה כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה.

גובה הנזק: