בולוטייב נ' מעגל מ.א. בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשתו של המבקש לחייב את המשיבים להפקיד ערבון בקופת בית הדין בגובה הערבות אות מחויבת המשיבה 1 להפקיד על פי הוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן – "החוק") והתקנות שהותקנו מכוחו. עוד טוען המבקש, כי המשיבה 1 פועלת באמצעות "מימון דק" ולכן יש חשש כי לא תוכל להבטיח את זכויות המבקש.

המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה כי אין חשש ממימון דק של המשיבה 1, שכן המבקש הגיש את תביעה אישית כנגד המשיבים 1 ו- 2. עוד טוענים המשיבים כי המבקש פעל בניגוד להחלטת ביה"ד מיום 09.07.12 בעניין גילוי מסמכים מטעמו וכי כתב התביעה מכיל רכיב תביעה בסך של 113,790 ₪ בגין נזק בלתי ממוני. מוסיפים המשיבים וטוענים כי המבקש התפטר מרצונו בשל נסיעה דחופה וממושכת לחו"ל ולאחר שובולארץ העתיק את מקום מגוריו לחיפה ועל כן אינו זכאי לפיצויי פיטורים.

המבקש הגיש תגובה לתגובת המשיבים, ובה שב על עיקרי טענותיו, ובראשם הטענה כי המשיבה 1 פעלה בניגוד לחוק ועל כן יש לחייבה בהפקדת ערובה כמבוקש.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

אקדים ואציין, כי למעט הטענה כי המשיבים פעלו בניגוד לחוק, לא הניח המבקש כל הסבר, וממילא לא הניח תשתית ראייתית כלשהי, לכך, שאם וככל שתתביעתו תתקבל, יתקשה הוא להיפרע מהמשיבים (כולם או חלקם). כזכור, טענתו היחידה היתה כי המשיבה 1 פועלת במימון דק, שכן הונה העצמי עומד על 100 ₪ בלבד.

לא ברור מהו מקור הידיעה הנ"ל, וממילא לא הוגשה כל ראיה שתתמוך בכך. למעשה, לאור העובדה שהבקשה לא נתמכת בתצהיר, כנדרש, לא הניח המבקש כל תשתית של ממש לאמור בקשתו. וזאת יש לזכור. יתר טענותיו, לרבות הטענה כי המשיבים עברו על החוק, עדיין טעונות הוכחה.

זאת ועוד. עיון בכתב התביעה, אשר הוגש על סכום של 255,605 ₪, מלמד, כי חלק הארי שלה נוגע לפיצוי בגין נזק לא ממוני מכוח חוק הגנת השכר, וזאת בשל פגמים שונים, שלטענת המבקש נפלו בתלושים.

למותר לציין, כי אילו סבר המבקש כי סיכוייו להיפרע מהמשיבים, ככל שיזכה בדין, קלושים, מן הראוי היה שינקוט בדרך של בקשה לקבלת סעדים זמניים, כמקובל.

משלא נעשה כך, ומשלא הונחה תשתית ראייתית ומשפטית לזכותו של המבקש שיינתן לו הסעד המבוקש, ולאור טענות ההגנה של המשיבים בכתב ההגנה שהגישו, הרי שבהיעדר ראיה לסתור, מן הראוי לשמוע את ראיות הצדדים ולבדוק את רכיבי התביעה אחד לאחד. כך לשם דוגמה, מן הראוי לקבל הסברים מן המבקש מדוע לא לקח בחשבון את תקופת ההתישנות לעניין רכיב התביעה המתייחס לדמי הבראה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאותיהם של המשיבים בסך של 2,000 ₪, ואולם תשלום הסכום הנ"ל יידחה עד לסוף ההליך, ואופן תשלומו ייקבע ע"י המותב במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ג, (26 פברואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: