בוכריס נ' שירותי רפואה מקבוצת כללית ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה כספית בסך 15,000 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעות בטענה כי טיפולים משלימים, ובכללם טיפולי עיסוי ורפלקסולוגיה, שקיבל במסגרתן, לא בוצעו בתנאים הפיזיים הנדרשים והמתאימים.

לטענת התובע, טיפול העיסוי הראשון שקיבל, בוצע בניגוד למקובל, כשהוא בבגדיו, זאת מאחר שלא ניתן היה לחמם את החדר בו בוצע הטיפול. התובע טען, כי שוכנע להמשיך בקבלת סדרת הטיפולים לאור התחייבות מטעם הנתבעות, כי הטיפולים הבאים יבוצעו כראוי עם שמנים וחימום.

בכתב התביעה נטען כי שני טיפולים נוספים בוצעו בתנאים קשים וללא אמצעים מתאימים. אולם, במהלך הדיון שהתנהל בפניי, הבהיר התובע כי הטיפולים הנוספים שקיבל אכן בוצעו כמקובל ללא בגדים ובחדר מחומם, אלא שלטענתו הוא זה שהיה צריך להכין את החדר, להדליק מזגן, לסדרו וכיו"ב.

התובע טען בכתב התביעה כי בנוסף, הודע לו על שינוי ימי הטיפול, ובהמשך אף התייצב לטיפול אליו לא הגיע המטפל, ולפיכך החליט התובע להפסיק את קבלת הטיפולים. לטענת התובע, במקומות אחרים ניתנים הטיפולים האמורים ע"י הנתבעות, במקומות מפוארים ומרווחים, ולא בחדרי המרפאה של הנתבעת 2, בהם ניתנים גם טיפולים רפואיים ע"י רופאים.

לטענת התובע הוא זכאי לפיצוי בגין אי קבלת הטיפולים הרפואיים כמובטח, בגין חוסר הישע והזלזול בו ובגין עגמת הנפש שנגרמה לו.

2.הנתבעות טענו, כי המדובר בתביעה קנטרנית וטרדנית. הנתבעות הבהירו כי הטיפול הראשון ניתן לתובע בבגדיו, עקב תקלה שאירעה באותו יום במזגן, אולם, לטענתן, התובע הביע שביעות רצון מהטיפול, וביקש להמשיך בטיפולים.

לטענת הנתבעות בעקבות עבודות שיפוץ שנעשו בסניף, שונו ימי הטיפול בתאום ובהסכמת התובע.

הנתבעות הוסיפו כי ביום 20.2.12 נעדר המטפל, וזאת בגין מקרה חירום רפואי במשפחתו, וכי הנתבעות הסכימו להחזיר לתובע את מלוא הסכום ששילם עבור יתרת הטיפולים, ואף לזכותו בגין הטיפול הראשון שביצע. הנתבעות טענו כי במקומות שונים בארץ ניתנים הטיפולים המשלימים בתוך מרפאות הקופה ואין בכך דבר חריג.

3.בתאריך 10.2.13 העידו בפני התובע וכן נציג הנתבעות.

אציין, כי בניגוד לטענת התובע, מצויה בתיק הודעה מטעם עוזר היועץ המשפטי של הנתבעת 2 על כי הנציג שהתייצב לדיון – ד"ר בר ממונה פניות הציבור אצל נתבעת 1, מוסמך לייצג גם את הנתבעת 2 בהליך.

עוד אבהיר, כי בהתאם לסעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד – 1994:

"לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות".(הדגשה שלי ר.א)

סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994, לאחר תיקונו בשנת 98' קובע, כי קופת חולים רשאית להציע לחבריה תכניות לשירותי בריאות נוספים שאינם כלולים בסל השירותים והתשלומים של הקופה.

מאחר שמהות התביעה היא תביעה לפיצויים בגין התנהלות לא ראויה, לטענת התובע, של הנתבעות, הרי המדובר בעיקר בתביעה נזיקית כמשמעותה בסעיף 54(ב) לחוק כאמור. יצוין, כי התובע לא תבע החזר סכומים ששילם בפועל, אלא תבע סכומים העולים פי כמה וכמה על סכומים אלו, וגם בכך יש להעיד שמדובר בתביעה נזיקית. בנסיבות אלו, משהנתבעות לא טענו כלל להעדר סמכות עניינית ומשיש בתביעה מרכיבים נזקיים מובהקים, לא מצאתי להורות על העברת הדיון לבית הדין לעבודה.

4.לגופם של דברים, סבורתני כי משהנתבעות הסכימו להשיב לתובע את יתרת הסכומים ששילם בגין הטיפולים שלא קיבל, ואף בגין הטיפול הראשון, שלטענתו, בוצע שלא כראוי, מן הראוי היה שהתביעה תסתיים בהסדר, עוד בטרם הגיעה לפתחו של בית המשפט.

התובע הודה כי הטיפולים הנוספים, מעבר לטיפול הראשון, ניתנו לו כראוי, אלא שלטענתו הוא זה שהגיע לפני מועד הטיפולים לצורך הכנת החדר, וכן כי לא ראוי שהטיפולים יינתנו במרפאה של קופת חולים. טענות אלו אינן מקנות לתובע זכות לפיצוי:

ככל שהמקום לא היה ראוי, לדעת התובע, לקבלת הטיפולים, הרי ראשית לא נסתרה טענת נציג הנתבעות כי התובע יכול היה לקבל את הטיפולים בכל מרפאה אחרת של הנתבעת 1 (עמ' 6 סיפא לפרוטוקול). שנית ובעיקר, התובע ראה כבר מלכתחילה כי הטיפולים מתבצעים בתוך המרפאה. למרות זאת, החליט התובע לפנות לקבל את הטיפולים, ואף להמשיכם במרפאה ולא עמד על כך שיקבל את הטיפולים במרפאה ראויה אחרת לטענתו (אשר נתברר כי אף נמצאת בסמוך – בצפת).

כמו כן, ולמרות שכבר מהטיפול השני נכח התובע בכך שהוא זה שצריך לטענתו להכין את החדר, המשיך והתייצב לשני טיפולים נוספים. משבחר התובע שלא להפסיק את קבלת הטיפולים כבר אז ומשבחר לקבלם למרות הטרחה שלטענתו, נגרמה לו בהכנת החדר, אינו זכאי לפיצוי בדיעבד. לא סביר בעיני כי מטופל יבחר לקבל טיפולים למרות טענות הידועות לו ויתבע בדיעבד פיצוי בגינם. ודוק, אין המדובר בליקויים שנתגלו לתובע רק במהלך או לאחר קבלת הטיפול ,שהרי על מקום הטיפולים ואף על הטרחה שבסידור החדר לטענתו, כבר ידע לפני שהחל בפועל לקבל הטיפול.

בגין אי התייצבות המטפל לטיפול ביום 20.2.12, (ומבלי להכריע בשאלה האם ביטול הטיפול באותו מועד היה מוצדק, שכן המטפל לא התייצב להעיד על סיבת הביטול והדברים הינם בבחינת עדות שמיעה), הרי הנתבעות כבר הסכימו להחזיר לתובע את עלות הטיפולים שלא קיבל, לרבות את עלות טיפול זה שבוטל.