בוכמן נ' בר צילא

פסק דין

התובעים שוכרים דירה אצל הנתבעת.

התובעים טוענים כי במהלך תקופת השכירות הם שילמו לוועד הבית סך של 2,093 ₪ עבור הוצאות חריגות של וועד הבית אשר על בעלי הדירה, הנתבעת, לשלם.

הנתבעת טענה כי הוצאות חריגות אלה מומנו באמצעות יתרת זכות שהיתה בקופת הוועד, יתרה משנים קודמות, אשר לתובעים אין חלק ביצירתה ולפיכך כל התשלומים אשר שילמו התובעים לוועד הבית הם בעבור הוצאות שוטפות.

על פי הנחייתי הביאו הצדדים פירוט של הוצאות וועד הבית והיתרות.

לאחר מידע זה אין יותר מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות שלהלן:

היתה יתרה בסך של 5,500 ₪ אשר נעשה בה שימוש על ידי הוועד.

הוצאות החלפת הביוב היו 25,000 ₪.

הוצאות גיזום העצים היו 4,400 ₪.

הוצאות משפטיות בגין שער היו 5,900 ₪.

ס"ה ההוצאות החריגות עומדות על סך של 35,300 ₪.

סך של 5,500 ₪ היה כיתרת זכות בקופת הוועד והוא שימש לאותן הוצאות חריגות.

מכאן כי סך של 29,800 ₪ של הוצאות חריגות מומנו באמצעות גבייה.

בבניין יש 15 דירות כך שכל דירה חוייבה בתשלום של 1,986 ₪ עבור ההוצאות החריגות

אני מורה לנתבעת להחזיר לתובעים סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית למן היום בו שילמו התובעים את הסכום, 18.11.10, ועד ליום ההחזר בפועל.

כיוון שהנתבעת היתה יכולה לבדוק עובדות אלה ואת טענות התובעים, אצל וועד הבית, מיד לכשפנו אליה התובעים והיות והנתבעת יכלה גם לדעת כי יתרת הזכות לא היתה גדולה דייה לממן את העבודות החריגות – הרי שהנתבעת היא זו אשר גרמה להיווצרותו של ההליך והמשכותו.

אני מורה לנתבעת להוסיף ולשלם לתובעים סך של 750 ₪ הוצאות ההליך בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ב, 15 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: