בוכורוב נ' חברת תחבורה קווים

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 6.9.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, נסע בנתיב הימני בכביש דו סטרי בעצירה מוחלטת, כאשר לפתע הגיע רכב הנתבעים מסוג אוטובוס, נצמד לרכב התובע ותלש את מראת רכבו השמאלית.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה כי הנהג ברכב האוטובוס נסע בנתיב השמאלי. התובע שרכבו היה בנתיב הימני, שוחח ברכבו עם הנוסע מאחוריו, נצמד לאוטובוס ופגע במראה השמאלית בעת שהאוטובוס היה בעצירה מוחלטת ברמזור אדום.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה עצר את רכבו בנתיב הימני ברמזור אדום שהתחלף לירוק. לפתע הגיח רכב הנתבעת במהירות בנתיב השמאלי שהיה פנוי באותה שעה, נצמד לרכב התובע וגרם נזק למראה. לאחר התאונה התובע נסע לאחר האוטובוס שנעצר בתחנה, חסם את דרכו וביקש את פרטיו. הנהג טען כי האוטובוס עמוס נוסעים, מסר את מספר הטלפון בלבד וביקש כי התובע יתקשר לחברה הנתבעת. התובע טען כי יצר קשר עם הנתבעת אך היא סירבה ליתן לו פרטים נוספים והוא נאלץ לפנות למשטרה. התובע הכחיש את גרסת הנתבעת לאופן קרות התאונה, הכחיש כי שוחח עם בנו שישב מאחור וטען כי במידה וגרסת הנתבעת היתה נכונה היו נגרמים נזקים נוספים לפגוש רכבו ולא כך קרה.

בנו של התובע בן ה – 11 העיד אף הוא כי נסע עם אביו בנתיב הימני כשלפתע אוטובוס הגיח בנתיב השמאלי במהירות, חלף על פניהם ופגע במראה. לאחר מכן נסעו לאחר האוטובוס שנעצר בתחנה.

5. נהג הנתבעת העיד וטען כי שני הרכבים היו בעצירה מלאה ברמזור אדום ולאחר שהרמזור התחלף לירוק החלו לנסוע לאט זה בצד זה. הנהג טען כי הבחין במראה האחורית בסטייה של התובע לנתיב נסיעתו. הנהג טען כי הבחין עוד שהתובע סובב את גבו ושוחח עם בנו. הנהג השיך וטען כי צפצף לתובע שפגע עם המראה של רכבו באוטובוס. לאחר התאונה נעצר הנהג בתחנה מסר את מספר הטלפון בלבד מאחר והאוטובוס היה מלא בנוסעים וטען כי התובע הוא שפגע באוטובוס.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו עמד ברמזור אדום וכאשר התחלף לירוק הגיח רכב הנתבעת במהירות נצמד לרכבו ופגע במראה. עדותו נתמכת בעדות בנו שתיאר את אופן חליפת האוטובוס על פני רכבם והפגיעה במראה.

מנגד עדותו של הנתבע היתה רווית סתירות, כך בכתב ההגנה נאמר כי הרכב היה בעצירה מלאה, בעוד בעדותו בפני טען הנהג כי שני הרכבים נסעו בעת התאונה. בנוסף, הנהג הוסיף כל פעם פרטים נוספים על עדותו, תחילה ראה את הסטייה, בהמשך, הבחין כי התובע משוחח עם בנו ובהמשך הוסיף שצפצף-ובכל זאת הבחין במראה האחורית בשבריר שניה בעת שרכבו נוסע ישר ברמזור ירוק.

יתרה מכך, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה של רכב האוטובוס שנצמד לרכב התובע. במידה וגרסת הנתבעת היתה נכונה, הרי שכתוצאה מסטיית רכב התובע לנתיב נסיעת רכב הנתבעת, היו נמצאים נזקים נוספים מלבד פגיעה במראה.

סבורה אני כי היה על נהג האוטובוס שחלף על פני רכב התובע שעמד במקום ברמזור אדום והחל בנסיעתו כשהרמזור התחלף לירוק, להבחין ברכב התובע, לשמור מרחק סביר ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע במראה של רכב התובע. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 4,979 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 28.4.13 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, תישא הנתבעת בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: