בוטראשוילי נ' ארגנטולס בעמ ואח'

פסק דין

1.זוהי תובענה במסגרתה התבקש בית המשפט לקבוע כי ההסכמה הדיונית, אליה הגיעו הצדדים במסגרת דיון בבית משפט המחוזי באר-שבע בתיק ה"פ 16751-10-11, ביום 25.3.12, אשר קיבלה תוקף של החלטה, הינה בטלה ומבוטלת מחמת אי התקיימות תנאי מתלה שעמד בבסיס ההסכמה.

2.אין מחלוקת כי ביום 25.8.11, נחתם הסכם משולב לפיו מחד גיסא רכש התובע מאת ה"ה אליהו וויויאן גרינברג (להלן: "גרינברג") את ביתם ברחוב לבונטין באשדוד (להלן: "הבית") ומאידך גיסא, כחלק מן התמורה עבור רכישת הבית, מכר להם התובע את דירתו ברחוב ביאליק באשדוד (להלן: "הדירה"). בהתאם להוראות ההסכם, התחייב התובע לשלם לגרינברג את תמורת הבית באופן הבא: חלקה בהמחאה בנקאית, כמחציתה באמצעות העברת הזכויות בדירה, הרשומה על שמו ועל שם אשתו, והיתרה באמצעות כספי הלוואה.

מיד לאחר כריתת ההסכם נרשמו הערות אזהרה לטובת כל אחד מהצדדים, לגבי הנכסים הרלבנטיים, בלשכת רישום המקרקעין. במקביל, הוגשו הצהרות לרשויות על ביצוע עסקת המכר. בסמוך לאחר חתימת ההסכמים נרשמה הערת אזהרה על הבית, לטובת בנק הפועלים בע"מ, על מנת להבטיח את כספי ההלוואה, שהתובע היה אמור ליטול לתשלום יתרת התמורה בגין הבית.

אין חולק גם, כי בין בני הזוג גרינברג נתגלעו מחלוקות על רקע רצונם להתגרש ולחלק את הרכוש המשותף, עניין שנודע לתובע, לטענתו, לאחר ביצוע העסקה.

ביום 18.9.11, הוטלו עיקולים על הבית לבקשת מר גרינברג, דבר שסיכל כל אפשרות לרישום משכנתא לטובת בנק הפועלים בע"מ כנגד מתן הלוואה לתובע. גם הגב' גרינברג הטילה עיקולים על זכויותיו של מר גרינברג בבית, עיקול מיום 6.11.11.

בהמשך, וכחלק מן המחלוקות שבין בני הזוג גרינברג חדלו הם לשלם את חובותיהם לכלל נושיהם, וכתוצאה מכך הוטלו עיקולים על זכויות ה"ה גרינברג בבית, בין השאר עיקולים לטובת הנתבעות, חברות בעלות זכות נשייה כנגד גרינברג. עיקול לטובת הנתבעת 1 הוטל ביום 6.9.11, עיקול לטובת הנתבעת 2 הוטל ביום 31.10.11. אין חולק כי עיקולים אלו הוטלו לאחר שנרשמה הערת אזהרה על הבית, לטובת התובע.

3.לטענת התובע, עשה כל שלאל ידו כדי לקדם את ביצוע עסקאות המכר ואף ניסה לשכנע את ה"ה גרינברג לחזור בהם מהצעדים שנקטו האחד כנגד השני, ושבפועל גרמו להפרת העסקה המשולבת. משכשל לעשות כן, הגיש ביום 10.10.11 תביעה לאכיפת העסקה המשולבת או ולחילופין אכיפת הסכם מכירת הבית (ת.א. 16836-10-11) וכן תביעה לפסק דין הצהרתי במסגרתה ביקש כי בית המשפט יצהיר כי זכויותיו בבית גוברות על זכויות צדדים שלישיים, אשר רשמו עיקולים על הבית במועד מאוחר למועד בו הבטיח זכויותיו בבית, על דרך של רישום הערת אזהרה (ה"פ 16751-10-11).

התובענות הנ"ל הוגשו כנגד ה"ה גרינברג וכנגד הנתבעים בתיק זה.

4.ביום 25.3.12, התקיים דיון, בפני כב' השופט פרידלנדר, בשתי התובענות לעיל, כשלאותה ישיבה התייצב בא כוחו של בנק לאומי למשכנתאות בע"מ והודיע כי מבקש הוא להצטרף כמשיב להמרצת הפתיחה, בהיותו בעל משכנתא על הבית וכן הודיע כי נפתח תיק הוצאה לפועל לביצוע שטר המשכנתא ולמימוש הבית.

במהלך הדיון, כעולה מפרוטוקול הדיון, נעשה ניסיון להביא הצדדים להסכמות באופן שניתן יהיה לקדם את העסקה המשולבת וכי המחלוקות שבין בני הזוג גרינברג יוותרו לדיון בבית משפט לענייני משפחה. הניסיון לא צלח ובית המשפט דחה את המשך הדיון ליום 3.9.12.

5.לטענת התובע, משנוכח לשמוע כי בית המשפט דחה את המשך הדיון לפרק זמן של 6 חודשים, חדרה לתודעתו ההבנה כי אם לא יתגבש הסדר כולל באותו יום, על דרך של הסרת העיקולים מצד הנושים, הנתבעים, קיימת סבירות גבוהה כי העסקה לרכישת הבית גרינברג, אותה רצה בכל מאודו, לא תצא אל הפועל.

לאור זאת, פנה מיוזמתו אל הנתבעים, שכאמור הינם בעלי חוב אל מול גרינברג ורשמו לטובתם עיקול על הבית, והציע להם כי כנגד תשלום סך של 300,000 ₪, אותו ידאג להעביר לידיהם, (ועל אף שהחזיקו בסכום נשיה של 600,000 ₪, לטענתם) יסירו הם את העיקולים שרשמו על הבית.

נוכח האמור חזרו הצדדים לאולם הדיונים והציגו הצעה זו בפני בית המשפט. גרינברג לא הסכימו להצעה האמורה מאחר ולא היה בה כדי לסלק את תביעות הנתבעים נגדם והם ביקשו לראות בתשלום סך של 300,000 ₪ לנתבעים כסילוק חובם להם.

לכך לא השתכללה ההסכמה ואולם, בית המשפט ראה לנכון, על אף התנגדות ה"ה גרינברג, ליתן להסדר שגובש בין התובע לבין הנתבעים כאן תוקף של החלטה.

6.טען התובע, כי הסכמתו להתנדב ולשלם לנתבעים, שאין בינו לבינם כל דבר חוב, הסכום האמור, היה מותנה בביצוע העסקה עד שלמותה. לדידו, היה ברור כי הסכמתו לתשלום באה כדי להסיר מסדר היום את המכשול שעמד, באותה עת על הפרק, והוא העיקולים של הנתבעים, ולקדם את עסקת המכר של הבית.

מבחינתו היה זה אך ברור, כי העברת התשלום לנתבעים יבוצע מתוך כספי התמורה אותם הוא חב לגרינברג בגין עסקת רכישת הבית. אולם, ככל שהעסקה לא תקודם אין לראות אותו כמתנדב להסדיר חובם של גרינברג לנושים שאין בינו לבינם דבר.

לטענתו, ככל שנוכח לדעת כי לא ניתן לקדם את העסקה, נוכח המכשולים האחרים שעמדו בדרך, עיקולים הדדיים שרשמו בני הזוג גרינברג על הבית ודרישות הבנק בעל המשכון, לא הקדים תשלום לנתבעים.

7.הנתבעים נקטו בהליכי גבייה כנגד התובע ולא נענו לפניותיו כי יחדלו. באין מוצא פנה הוא לבית המשפט בתביעה זו לביטול ההסכם שקיבל תוקף של החלטה. לטענתו היתה זו הסכמה מותנית וככל שלא התקיים התנאי והוא ביצוע העסקה, אין לאכוף עליו חיוב לתשלום.

8.מטעם הנתבעים לא נשמעה עדות חד משמעית אשר יש בה כדי להתמודד עם טענות התובע כי הסכמתו היתה מותנית בביצוע העסקה.