בוחניק נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.המחלוקת נשוא תיק זה הינה באשר לדרך חישוב תקרת קצבאות הנכות מעבודה להן זכאי התובע, בגין תאונות מיום 11/10/01 ומיום 30/8/06. באופן יותר ספציפי חלוקים הצדדים באשר לפרשנות סעיף 320(ו)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").

2.התובע נפגע כאמור בשתי תאונות עבודה, האחת ביום 11/10/01 (להלן: "התאונה הראשונה") והשנייה ביום 30/8/06 (להלן: "התאונה השנייה"). שתי התאונות הוכרו כתאונת עבודה.

3.ועדה רפואית קבעה לתובע נכות בגין התאונה הראשונה בשיעור 53% לצמיתות. ועדה רפואית קבעה לתובע נכות בגין התאונה השנייה גם כן בשיעור 53% לצמיתות.

המחלוקת בין הצדדים הינה כיצד יש לחשב את הקצבה לה זכאי התובע.

4.המחלוקת הינה כאשר חיבור הנכויות בגין התאונות, עולה על 100%. במקרים מהסוג הזה מותיר הנתבע הקצבה הגבוהה על כנה ואילו את הקצבה הנמוכה הוא מצמצם באופן שתשלים ל-100% הנכות, דהיינו הנתבע לוקח בחשבון את הקצבה הנגזרת מהשכר הנמוך יותר ואת שיעורה הוא מפחית באופן שישלים ל-100% את הקצבה המחושבת לפי בסיס השכר הגבוה יותר.

לטענת התובע, הפרשנות הנכונה לסעיף 320(ו)(3) הינה שיש לחשב את שיעור קצבת הנכות שהיתה משתלמת לנכה אילו היתה נכותו בשיעור 100% לפי התאונה שבה "בסיס הגמלה" הגבוהה ביותר, ולשלם את מלוא קצבאות הנכות המגיעות לנכה לפי שיעור נכותו שנקבע לו על ידי הוועדות הרפואיות בגין כל תאונה ותאונה ובלבד שסכום שתי קצבאות הנכות לא יעלה על שיעור קצבת הנכות שהיתה משתלמת לנכה אילו נכותו היתה בשיעור 100% לפי "בסיס הגמלה" הגבוהה ביותר.

5.ב"כ התובע הדגים העניין בדוגמא הבאה שממחישה לטענתו את הקושי בקבלת הפרשנות של הנתבע, ובלשונו:

"טול לדוגמא מצב דברים בו נכה מסויים נפגע בתאונת עבודה קשה ונכותו נקבעת בשיעור 100%. במידה ואותו נכה, אשר חרף פציעתו הקשה מצא עבודה חדשה ושוקם, יפגע חלילה בשנית, בתאונת עבודה (נוספת וחדשה) ותיגרם לו נכות בגין תאונה חדשה (זו), לא יזכה אותו נכה לתשלום בגין קצבת "נכות – העבודה" אשר נגרמה לו בעבודתו החדשה לעולם, הגם ששילם דמי ביטוח מלאים, משכרו אשר הרוויח במקום עבודתו החדש בו נפגע בתאונה הנוספת".

אליבא דב"כ התובע, מדובר במצב דברים הפוגע בזכות הקניין של המבוטחים המשלמים דמי ביטוח מלאים אך אינם זכאים לקצבת נכות נוספת בגין פגיעה חדשה, אחרת ושונה. מדובר גם בפגיעה בעקרונות שהותוו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובפסקת ההגבלה הקבועה בו הואיל וסעיף 320(ו)(3) מאפשר פגיעה בזכויות המבוטחים, אשר שילמו דמי ביטוח מלאים כדין וכעת משנפגעו בפגיעת עבודה נוספת אינם זוכים לקבלת הזכויות המלאות עליהן שילמו דמי ביטוח. בנסיבות אלה, טוען ב"כ התובע שורת הדין מחייבת לאמץ פרשנות הפוגעת עד כמה שפחות בזכויות המבוטחים ומאפשרת קבלת קצבה שאמנם אינה עולה על 100%, אך זאת לפי שיעור "בסיס הגמלה" המקסימלי.

6.לטענת הנתבע, יש לדחות טענותיו של התובע, שכן סעיף 320(ו)(3) הינו חריג לכלל הקבוע בסעיף 320(ג) לפיו אין כפל גמלאות בגין פרק זמן אחד. יחד עם זאת, קובע הסעיף את שיעור הקצבה המירבית שתשולם, שלא תעלה על הקצבה שהייתה ניתנת, אילו הייתה דרגת הנכות 100%. עוד טען הנתבע כי במקרה דנן, מדובר באדם שנפגע וכבר מקבל גמלאות בגין נכות קודמת בעבודה. כעת אירע מקרה ביטוח נוסף, שגרם גם הוא לנכות מעבודה, וגם בגין המקרה החדש יש לשלם גמלה, וזאת על פי סעיף 320(ג) לפיו אין כפל גמלאות, ואולם על פי סעיף 320(ו)(3) יש תקרה מירבית.

אליבא דנתבע קביעת תקרה זו לגמלאות עולה מעיקרון יסוד מתחום הביטוח והוא השבת המצב לקדמותו, כאשר באופן מעשי אדם לא יכול לאבד יותר מ-100% מכושרו לעבוד.

לאור זאת, טוען הנתבע, כי יש לקחת בחשבון קצבה מירבית בהתאם לשכר הקובע שהיה לתובע עובר לפגיעה האחרונה, כאשר התכלית בבסיס הוראות 320(ו)(3) הוא שהתובע לא יכול להפסיד יותר מ-100% מכושרו להשתכר, ועל כן בסיס השכר חייב להיות בסיס על פי הפגיעה האחרונה.

דיון והכרעה

7.על סוגיה זו של כפל גמלאות אומר כב' השופט אליסוף את הדברים הבאים:

"חוק גמלאות או תגמולים כולל בדרך כלל הוראות מיוחדות בעניין יחס הגומלין בין מספר זכאויות לגמלאות של אותו אדם, על פי אותו חוק או בין זכאות לגמלאות של אותו אדם על פי חוקים שונים. מצב זה יכול להתרחש, בין השאר, כאשר אדם נפגע בשתי פגיעות שונות שכל אחת מהן מזכה אותו בגמלה או תגמול לפי אותו חוק או לפי חוקים שונים. כן יכול מצב זה להתרחש עקב פגיעה אחת או מאורע אחד המזכים את האדם, בעד אותה תקופה, ליותר מגמלה או תגמול אחד לפי אותו חוק, או לגמלה או לתגמול לפי חוקים שונים. סוגיה זו, היא סוגיית "גמלאות הכפל", מוסדרת בכל חוק וחוק על פי מהותו והייחוד שבו (ר' דב"ע שם/0-161 המוסד לביטוח לאומי – רחל נחמד, פד"ע יב, 344, 349"). יש והחוק מכתיב את התוצאה במצב של זכאות לגמלאות כפל, ויש והחוק מעניק למבוטח או לזכאי זכות לבחון בין גמלאות הכפל ויש אף כי החוק קובע הוראות למי שבחר כבר בין גמלאות הכפל ומבקש לבטל את בחירתו (ר' לדוגמא סעיף 36ב לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט – 1959 (נוסח משולב) וסעיף 21ב לחוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום, תש"י – 1950)" (ר' דב"ע נג/0-42 המל"ל – טמזי רוקט שוילי, פד"ע כ"ה 443).

8.יאמר מיד, כי לטעמנו הפרשנות המוצעת על ידי התובע, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק ועל כן דין תביעתו להידחות.

9.ב"כ התובע תולה יהבו על סעיף 320 לחוק כאשר ב"כ הנתבע הפנתה לסעיף זה ומן הראוי שנביא הסעיף.

"סעיף 320 גימלאות כפל

(א) לא תשולם תוספת קצבה –