בוהדנה(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית המשפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת שרית זמיר), לפיה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד להחלטה אחרת וזאת על מנת לקבל תסקיר שירות מבחן.

הדיון בעניינו של העורר נדחה ליום 14.7.11, ולאחרונה נדחה בשנית, לבקשת שירות המבחן, ליום 18.7.11.

מרבית העובדות אינן שנויות במחלוקת.

בתאריך 14.4.11 תקף המשיב באמצעות אלת ברזל קטין עמו נסע באוטובוס על רקע בקשתו של הלה מאחי העורר שיניח לו לישון. בהמשך, תקף העורר באמצעות אותה אלה את נהג האוטובוס שסירב לדרישתו להמשיך בנסיעה ללא הנער שנפגע. עוד נטען בכתב האישום, כי לאחר שנמלט העורר מזירת העבירה, קרי האוטובוס, השליך את האלה באמצעותה תקף את המתלוננים וזאת במטרה לשבש הליכי משפט.

על רקע עובדות אלו מיוחסות לעורר עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה ושיבוש מהלכי משפט.

כחודשיים לאחר האירוע, זומן העורר לראשונה לחקירה במשטרה והגיע ביוזמתו. בו במקום נעצר, מעצרו הוארך ולבסוף הוגש נגדו כתב האישום במהלך מעצרו, וכן הבקשה למעצרו עד תום ההליכים.

ביסוד הערר מונחת הטענה לפיה די בשיהוי הרב בין מועד העבירה לבין מועד מעצרו של העורר, כדי להקים עילה לקבלת הערר.

טוענת ב"כ העורר, כי חזקת המסוכנות אף אם קיימת מכוח חוק המעצרים, אויינה מכוח השיהוי הנטען.

ב"כ המשיב אינה חולקת על עצם עובדת השיהוי, אשר לדבריה נגרם בשל מחלוקת בין תחנות משטרה שונות, ביחס לסמכות הקנויה לכל אחת מהן לבצע את החקירה. ב"כ המשיב אישרה, בהגינותה, כי אין במחלוקת זו כדי להצדיק את השיהוי בחקירת העורר. יחד עם זאת, טענה, כי אין השיהוי כשלעצמו כדי לאיין את מסוכנותו של העורר, כפי שזו צפה ועולה מעובדות כתב האישום.

אכן, בית המשפט אף הוא התייחס בהחלטתו לסוגיה זו וקבע כי שיהוי בפעולת המשטרה אינו מביא לכלל מסקנה חד משמעית ומיידית המלמדת על היעדר מסוכנותו של נאשם, הגם שסבר כי יש לקחת את השיהוי בחשבון, במסגרת כלל השיקולים הנדרשים להכרעה בבקשה.

שאלת השיהוי מכבידה ומעוררת התלבטויות. הטענה לפיה יש בשיהוי כדי ללמד על עמדת המשטרה כלפי העורר, כי אין בו סכנה של ממש, אינה משוללת יסוד. יחד עם זאת, העיון בכתב האישום על פניו מלמד על מעשה אכזרי ואלים, לכאורה, של העורר כלפי קטין, חסר ישע, תמים, אשר על לא עוול בכפו הותקף ונפגע. לכך יש להוסיף את הרשעותיו של העורר, בחור צעיר כבן 22, אשר חרף גילו הצעיר, צבר לחובתו הרשעה בעבירה חמורה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בגינה ריצה שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, תלוי ועומד נגדו הליך בגין החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה וכן בגין עבירת איומים וגרימת נזק לרכוש במזיד.

ייתכן, כי אילו היה מדובר באירוע חד פעמי, כי אז היה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט. לא אלו פני הדברים כאשר התמונה שצפה ועולה מכלל הנסיבות מלמדת על צעיר מסוכן אשר יש לבחון את סכנתו באמצעות כלים מקצועיים הקנויים לשירות המבחן.

הכף נוטה לזכות האינטרס הציבורי הגובר על נסיבותיו האישיות של העורר, אף בהתחשב במחדליה של המשטרה, אשר כשלעצמם חמורים הם. זאת ועוד, מועד הדיון קבוע לעוד 11 יום, ויש לקוות כי במועד זה, בית המשפט יגיע לכלל הכרעה.

אשר על כן, הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תשע"א, 07/07/2011 במעמד הנוכחים.

ורדה מרוז, שופטת

הוקלד על ידי: גיטה גוטמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: