בוהדנה חדד נ' קדושביץ (ידו בכול)

פסק - דין

1.בחודש 5/09 רכשה התובעת מהנתבע דלת כניסה לביתה במושב אניעם. לנתבע נגריה והוא עוסק בתחום זה. הדלת סופקה לתובעת וזו שילמה לנתבע ע"ח התמורה סך 6,000 ₪.

2.לטענת התובעת, בדלת נתגלו ליקויים רבים. נטען, כי לא ניתן לפתוח את הדלת אלא תוך הפעלת כח רב, הדלת עקומה וסדוקה, אינה אטומה לרוח, המשקוף עקום, הציר התחתון שקוע מהציר העליון והדלת אינה נסגרת כראוי. הנתבע ביצע מספר תיקונים אך הדלת נותרה פגומה.

מבוקש לחייב את הנתבע להשיב לתובעת את מלוא הסכום ששולם לו.

3.בכתב הגנתו מאשר הנתבע, כי במועד התקנתה הדלת היתה טעונה תיקון אך לטענתו, התובעת היתה מאוד מרוצה מהתוצאה. הדלת יוצרה על פי דוגמה של דלת בסגנון כפרי גס, לא מדוייק וברמת גימור שונה מזו של דלת ממתכת.

נטען, כי הנתבע ביצע תיקונים בדלת, אך התובעת ביקשה לשנות את צבעה ולפיכך הדלת נצבעה שנית.

בשלב מסויים סבר הנתבע, שאין התובעת מתכוונת לשלם לו את מלוא התמורה המוסכמת. לפיכך, דרש לקבל ממנה בכתב את רשימת הליקויים הנטענים וכי יתרת התמורה תופקד בידי צד שלישי, אשר יקבע בתום התיקון אם נעשה כראוי ואם כן, הנתבע יקבל את יתרת התמורה המוסכמת. התובעת סירבה. כיוון שכך, ניתק את הקשר עמה. הנתבע הביע נכונות להגיע עם התובעת להבנה על הבסיס האמור.

עוד טוען הנתבע, כי התובעת נותרה חייבת לו 4,135.50 ₪. התמורה המוסכמת עמדה על 7,800 ₪ + מע"מ תמורת הדלת ו- 900 ₪ + מע"מ תמורת ארון מקלחת שהתקין עבורה.

4.לאחר הדיון במעמד הצדדים הוחלט, כי התובעת תפקיד בקופת בית המשפט 3000 ₪ ובמקביל הנתבע יתקן את הדלת.

5.בעדותה בדיון הנוסף שהתקיים מסרה התובעת, כי הנתבע החליף את ידית הדלת והיא נפתחת אך לגרסתה, נותרו ליקויים שלא תוקנו. אילו ידעה, שהנתבע אינו מייצר דלתות על פי התקן, לא היתה מזמינה ממנו את הדלת. הליקויים שנותרו הם: הדלת אינה אטומה ושורקת, נותרו כתמים על הדלת והיא אינה נסגרת כראוי.

6.הוצגה חוות דעת מומחה מטעם התובעת (ת/1).

7.הנתבע העיד, כי ביצע את התיקונים הנדרשים ולא נותרו עוד ליקויים בדלת. לגרסתו, התבקש לייצר דלת זהה לדלת המותקנת אצלו בגלריה וב-"סוזנה". אלה דלתות כפריות שאינן סטנדרטיות. הדלת שסופקה היא הדלת שהוזמנה. כך גם צבעה. הדלת אמורה להראות עתיקה וישנה וכך היא נראית. הנתבע אינו מייצר דלתות תקניות והתובעת לא הזמינה דלת תקנית.

בתום הדיון הביע הנתבע נכונות לנסות שוב ולתקן את הדלת, אם יידרש. ניתנה ארכה נוספת, ונקבע כי הצדדים ימסרו הודעה עם הליקויים תוקנו, או אם המחלוקת נותרה בעינה.

8.התובעת מסרה הודעה, לפיה הנתבע לא יצר קשר ולא הגיע לבצע את התיקונים. הנתבע לא מסר כל הודעה.

דיון

9.טענתה המרכזית של התובעת הינה, כי הדלת שסופקה ע"י הנתבע אינה עומדת בדרישות התקנים הרלוונטיים, וכלשונה – הדלת אינה תקנית.

לא נטען וממילא לא הוכח, כי התובעת הזמינה דלת תקנית, או כי הנתבע התחייב לספק לתובעת דלת תקנית. הנתבע העיד, כי אינו מייצר דלתות תקניות ולא הוזמנה ממנו דלת תקנית, ועדותו זו לא נסתרה.

10.הואיל ולא הוסכם בין הצדדים כי הנתבע יספק לתובעת דלת תקנית, נשאלת השאלה, האם הנתבע היה חייב עפ"י דין לספק לתובעת דלת העומדת בתקן הישראלי.

חוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973, קובע בסעיף המגדיר "אי התאמה", כי מי שמוכר דירה שבנה (קבלן), לא קיים את חיוביו כלפי הקונה, אם הדירה או כל דבר שבה שונים מהאמור במפרט או בתקן רשמי או בתקנות הבניה (סעיפים 1 ו- 4 לחוק).

אין הוראה דומה בחוק המכר התשכ"ח – 1968. בסעיף שענינו "אי התאמה", אין הוראה לפיה אי עמידה "בתקן רשמי או בתקנות הבניה" מהווה אי התאמה של הממכר.