בודסוב נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני ערר על החלטת בימ"ש השלום ת"א (כב' השופט ד. בארי) מתאריך 23.06.2011, לפיה עותר המעורר להחזיר לו רכב מסוג "וולבו" בצבע לבן נושא מספר רישוי 6517123 (להלן: "הרכב").

2.לטענת ב"כ העורר, מרשו נעצר בתאריך 31.03.2011 בחשד להחזקת סם מסוכן מסוג מריחואנה שלא לצריכה עצמית.

הרכב בו נהג העורר ובו נתפס הסם – נתפס ע"י המשטרה, וכן נתפסו בחיפוש בביתו 50,000 ₪ במזומן.

3.עוד לטענת ב"כ העורר, מרשו נטל הלוואה מבנק לאומי בסך 122,000 ₪, ולאחר תשלום חוב נותר בידי העורר סך של 50,000 ₪ במזומן.

כסף זה לא שימש לטענתו לביצוע עבירה ומקורו היה לגיטימי, ואף המטרה לשמה נתקבל הכסף – רכישת רכב – הינה לגיטימית.

לתימוכין בטענתו, הציג ב"כ העורר בפני ביהמ"ש את הודעת העורר מתאריך 03.04.2011 שעה 16:32, ולפיה הכסף שנתפס בביתו נועד לרכישת רכב. כך גם טענה אשתו בהודעתה מתאריך 31.03.2011 שעה 23:24, כאשר ציינה שהיא לקחה הלוואה מהבנק לקניית רכב.

4.אליבא דב"כ העורר, כל עוד לא הוכיחה המשיבה קשר בין הכסף שנתפס לסחר בסמים – לא ניתן לחלט את הכסף.

באשר לרכב – טען, כי קביעת ערבות בנקאית בסך 15,000 ₪ הינה ערבות בלתי מידתית וגבוהה מידי ביחס לשוויו של הרכב.

ב"כ העורר הציג בפני ביהמ"ש צילום מחירון השמאי לוי לכלי רכב, ושם נקבע כי מחיר רכב Volvo דגם S-40 לפני שקלול הינו 22,800 ₪.

5.בפני מותב זה לא נשמעו טיעוני ב"כ המשיבה אשר לא התייצב/ה לדיון, והדיון התקיים בהיעדר נציג המשיבה. ברם, בבימ"ש קמא טען ב"כ המשיבה, כי ניתן להחזיר את הרכב בערבויות שיבטיחו את חילוטו בעתיד, וכן נטען, כי אם יושב הכסף לעורר הוא "יעלם", ולא יהיה ניתן לחלטו בסוף הדיון.

החלטת בימ"ש קמא

6.בימ"ש קמא קבע לאחר שעיין בחומר החקירה, כי:

"יש ראיות מוצקות המצביעות על כך כי הנאשם עסק בסחר בסמים", וכן ציין, כי מאחר ו"מדובר בכסף שנמשך סמוך לפני המעצר אני קובע כי אין מקום להחזיר את הכסף".

בימ"ש קמא קבע, כי העורר יוכל לקבל הרכב בכפוף להמצאת ערבות בנקאית על סך 15,000 ₪ לטובת המשיבה, הטלת עיקול לטובת המשיבה, רישום במשרדי הרישוי הערה שהרכב מעוקל לטובת המשיבה, ואיסור לבצע כל פעולת דיספוזיציה לגבי הרכב ללא אישור מדינת ישראל.

דיון

7.עפ"י סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) תשכ"ט-1969 (להלן: "הפסד"פ"), מוסמכת המשטרה לתפוס חפץ "אם יש יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה...".

עפ"י חומר החקירה שנאסף, ממנו עולה, כי העורר החזיק לכאורה סם מסוג מריחואנה במשקל של כמעט 4 קילוגרם ברכב בו נהג, ועל כן קמה למשטרה הסמכות לתפוס את הרכב.

תפיסת הרכב נעשתה לתכלית ראויה – חילוטו אם יורשע העורר בדין.

על אף האמור לעיל, המשיבה איננה מתנגדת כאמור, להחזרת התפוס בכפוף לתנאים שיבטיחו העמדת הרכב לרשות המשטרה לצורך חילוט – אם יורשע הנאשם ואי-העברת הבעלות לאחר.