בודנשטיין ואח' נ' נחום ואח'

החלטה

פתח דבר:

בפני בקשה מטעם התובעים למתן פסק דין ולחייב את הנתבעים במלוא סכום התביעה, כאשר לטענתו קיים כבר מעשה בית דין בשאלות נשוא התביעה, בדמות פסק דין שניתן במסגרת בת.א. 2764/05 שניתן על ידי כבוד השופטת הדס אסיף בביהמ"ש השלום בחדרה ( להלן:"פסק הדין בחדרה").

בפתח החלטתי מצאתי לנכון לצטט מדברי הנתבעים עצמם בכתב ההגנה בסעיף 1 לכתב ההגנה בציינם: " ביום 12/7/05 הוגשה לבית המשפט בחדרה( להלן-ת.א. 2764/05) תביעת הנתבעים דכאן נגד התובעים שהעתקה מצ"ב. התביעה בת.א. 2764/05 היא באותו עניין ועל בסיס אותה מערכת עובדתית המפרנסת כביכול את התביעה בתיק זה.לקביעות בית המשפט בת"א 2764 יש השלכה ישירה ומכרעת על המחלוקות בתיק זה. ניהול התביעה בתיק זה במקביל לניהול התביעה בתיק האחר מהווים בזבוז מובהק של זמן שיפוטי ואף עלול לגרום להכרעות סותרות של שני בתי משפט באותה דרגה . לפיכך ומשבחרו התובעים שלא להגיש את תביעתם לבית המשפט בחדרה,מן הדין להעמיד את ההליכים בתיק זה עד למתן פסק דין סופי בת"א 2764/05 בבית המשפט השלום חדרה."

משנית פסק דין בתיק 2764/05 הגישו הנתבעים ערעור לבית המשפט המחוזי ( ע"א 4469/07), שנדחה ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ( רע"א 5661/08)נדחתה.

משהעלו הנתבעים בכתב הגנתם את "נס היעילות", ונופפו בו ברמה, לא ניתן עוד להשיבו לתרמיל. הזהות בהליכים אשר נטענה, במסגרת כתב ההגנה אינה יכולה להתפוגג עת מכוונת היא כנגד הנתבעים;כעת משמיאנו הנתבעים להשלים עם פסק הדין בחדרה על גלגוליו השונים ועל השפעתו על ההליך שבפני, נצלול למעמקי הסכסוך והפרטים העובדתיים, על מנת לבחון קיומו של השתק פלוגתא.

התביעה וההליכים בין הצדדים:

בתיק זה הוגשה תביעה ע"י התובעים במסגרתה עתרו בפני לחייב את הנתבעים בתשלום הפיצוי המוסכם שנקבע בזיכרון הדברים וכן הנזק שנגרם להם בעקבות הפרתו; ואילו הנתבעים דכאן הגישו תביעתם נשוא פסק הדין בחדרה בגין הפרת אותו זיכרון הדברים ועתרו לחייב את התובעים כאן בפיצוי המוסכם.

ביום 23/4/04 נחתם בין התובעים לנתבעים זיכרון דברים שעניינו רכישתה של דירת התובעים הנמצאת ברח' אחד העם 41/7 בנהרייה ,על ידי הנתבעים. על פי זיכרון הדברים , נקבע, בין היתר, שהנתבעים התחייבו לרכוש מהתובעים את זכויותיהם בדירה בתמורה לסך של 145,500 $ .עוד נקבע כי על התובעים להעביר לנתבעים את הדירה כשהיא נקייה מכל שעבוד,משכון,משכנתא וזכויות צד ג'.

הסכם המכר הוכן ע"י באי כוח הצדדים והיה אמור להיחתם בתחילת חודש מאי 2004; היו בין באי כוח הצדדים התכתבויות לצורך השלמת המסמכים שהנתבעים דרשו לצורך החתימה על ההסכם, אך לבסוף ביום 19.5.09 נשלח מכתב מבא כוח הנתבעים לבא כוח התובעים לפיו המו"מ מופסק, וזיכרון הדברים מבוטל ודרשו לקבל את המקדמה ששילמו לתובעים.

התובעים ( להלן:"המוכרים") מגישים תביעה זו לתשלום פיצויים מוסכמים ע"פ זיכרון הדברים, וטוענים כי : הודעת הנתבעים ( להלן:"הקונים") על ביטול זיכרון הדברים, הינה הפרה מהותית ויסודית , שכן זיכרון הדברים הינו הסכם מחייב לכל דבר ועניין.התובעים טוענים כי הנתבעים ניהלו עימם משא ומתן ללא כוונת התקשרות חרף העובדה כי חתמו על זיכרון הדברים והדבר מהווה הפרת חובת תום הלב.

כתב התביעה בתיק זה:

בתביעתם עתרו התובעים מבית המשפט להכריז כי זיכרון הדברים שנכרת בין הצדדים הוא הסכם לכל דבר ועניין, וכי הנתבעים הפרו את זיכרון הדברים הפרה יסודית ועל יסוד כך קמה להם הזכות לבטל את ההסכם ולחייב את הנתבעים בסכום הפיצוי המוסכם ביניהם בסך השווה ל15,000 $ ארה"ב והפסד בגין הביטול בסך 10,000$ וביחד עמד סכום התביעה בערכיו השקליים על סך 114,000 ₪ ליום הגשת התביעה.

כתב התביעה בתיק שבחדרה:

תביעת התובעים הוגשה בסדר דין מהיר ולפיה נחתם זיכרון דברים בין הצדדים, במסגרתו הצהירו התובעים כאן שהדירה היא נקייה מכל חוב או משכנתה למעט משכנתה על סך 400,000 ₪ אותה יסירו עם קבלת התשלומים הראשונים. ביום 2/5/04 העביר ב"כ התובעים כאן לנתבעים את נסח רישום המקרקעין ואז התברר לנתבעים כאן שכל הצהרת התובעים אינה אמת וכי הדירה אינה בבעלותם או אין להם מלוא הזכויות בדירה, הדירה אינה רשומה כתת חלקה 3 או כתת חלקה אחרת, טרם נרשם בית משותף ותת חלקה 3 היא בית מלאכה בקומת הקרקע, ורשומה משכנתא לטובת בנק לאומי על סך 2.5 מליון דולר וכי לתובעים כאן לכל היותר זכויות חוזיות בלבד ואלה כפופות למשכנתה הרשומה.

הנתבעים טענו כי ביום 19/5/04 ביטלו התובעים את זיכרון הדברים ודרשו השבת הכסף ועתרו לחייב את התובעים בפיצוי המוסכם.

בקשת רשות להתגונן בחדרה:

התובעים כאן תיאור את נסיבות החתימה של זיכרון הדברים, את טיב הזכויות שלהם בדירה, וחזרו "בשידור חוזר" על טענתם בכתב התביעה שבפני . למעשה כל טענות התביעה היו בבית המשפט בחדרה כטענות הגנה.

השאלה המרכזית העומדת בפתח ביהמ"ש זה ודורשת הכרעה הינה:

אין חולק ששני הצדדים לא חלקו שזיכרון הדברים הוא למעשה הסכם מחייב בין הצדדים. הנתבעים מנועים לטעון אחרת, שכן הם על יסודו ועל בסיסו הגישו את התביעה בחדרה .