בודה(אחר/נוסף) נ' בן צור ואח'

החלטה

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגיש המבקש (להלן: "כונס הנכסים"), על החלטתו של כב' רשם ההוצל"פ נועם רף מיום 14.10.10, שניתנה בבקשת כונס הנכסים לקציבת שכר טרחתו, במסגרת תיק הוצל"פ 01-84013-02-7 (נומרטור: 031848115ט).

בקשתו של כונס הנכסים כפי שהוגשה בפניי, מתייחסת אך לרכיב החלטת הרשם לפיה נדחתה בקשתו של הכונס לפסיקת שכ"ט לפי תקנה 2 לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב – 2002 (להלן: "התקנות").

את החלטתו לדחיית פסיקת שכ"ט לפי תקנה 2 לתקנות מנמק הרשם בכך ששכ"ט לפי תקנה 2 לתקנות יחושב מסכום החוב שבפיגור במועד פתיחת התיק, ואולם במועד הגשת בקשת המימוש בתיק זה לא פיגרו המשיבים – החייבים, בהחזר תשלומי ההלוואה אלא זה נפתח רק מהסיבה שהמשיבים היו בהליכי פש"ר.

בהתאם להחלטתי מיום 1.11.10, הוגשה תגובת המשיבים לבקשה, במסגרתה טענו כי דינה של הבקשה להידחות, מהנימוקים אשר פורטו על ידם.

לא מצאתי מקום להידרש לכלל הטענות שהועלו על ידי הצדדים במסגרת כתבי טענותיהם, אלה אך לאלה אשר נדרשו לי לשם הכרעה בבקשה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

כפי שציין הרשם הנכבד בהחלטתו, אין מקום בנסיבות פתיחתו של תיק זה, להורות על פסיקת שכ"ט לפי תקנה 2 לתקנות, מאחר ואין חולק כי זה נפתח רק בעקבות בקשתם של המשיבים להכריזם כפושטי רגל, ולא מחמת פיגור בתשלומי ההלוואה.

אין בידי לקבל את הפרשנות אותה מבקש כונס הנכסים להעניק לתקנה 2 לתקנות, שאף מגדיל ועותר לפסיקת הסכום המקסימאלי האמור בתקנה העומד ע"ס של 10,000 ₪.

מדובר בפרשנות החוטאת, לתכלית החקיקה העומדת ביסודו של סעיף 81ב1, לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1981 (להלן: "החוק"), אשר נועדה ליצור "סדר חדש" בתחום שכר הטרחה של עורכי דין וכונסי נכסים במימוש משכנתאות ומשכונים, באופן ששכר הטרחה מדורג בשלבים אשר נועדו בעיקרם להקל עם החייבים, ולהפחית מהערכים שנקבעו לפי הדין הקודם אשר גרמו להכבדה ניכרת בגבייה, והעלו את שיעורי החוב במידה לא מבוטלת. (על תכלית זו העומדת בבסיס תקנה 2 לתקנות הרחבתי בפסק דין שניתן על ידי ביום 8.6.10, בתיק רע"צ 38603-04-10 בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח' נ' דנינו (פורסם באתר נבו).

תקנה 2 לתקנות שעניינה "שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע משכנתא", קובעת כדלקמן:

"שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע המשכנתא, לרבות אם פרע החייב את החוב שבפיגור או את מלוא חוב ההלוואה עד למינוי כונס נכסים, יהיה בשיעור של 10% מהחוב שבפיגור, ואולם הוא לא יפחת מ – 1,500 ₪ שקלים חדשים ולא יעלה על 10,000 שקלים חדשים".

בסעיף 1 לתקנות, הוא סעיף ההגדרות, מוגדר "החוב שבפיגור",

"כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק".

וכך מוגדר, "החוב שבפיגור", במסגרת סעיף 81ב1(ה), לחוק:

"כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;"

לפיכך, בהתאם ללשון החוק והתקנות עצמם, אין לפסוק שכ"ט על פי תקנה 2 לתקנות, במקרה כגון דא, בו מועמדת ההלוואה לפירעון מוקדם ומיידי, שלא בגין חוב הנובע מאי פירעון תשלומי ההלוואה במועדם, בהתאם להסכם ההלוואה.

זאת ועוד, הנני סבור כי הדברים מקבלים משנה תוקף בנסיבות המקרה שבפניי, בו ממילא נקבע כי הליכי המימוש יעוכבו לנוכח העובדה שהמשיבים עומדים בתשלום החזר ההלוואה. (החלטת בית המשפט של הפש"ר צורפה כנספח ב' לתגובת המשיבים).

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות בזאת.

המבקש יישא בהוצאות המשיבים בבקשה בסך 2,500 ₪.