בוגי נ' כהן

פסק דין

בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 30.7.12 בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מונית מ.ר. 9099625 (להלן: "רכב התובע").

הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מונית מ.ר. 8351725 (להלן: "רכב הנתבע"). הנתבעת 2 היא מבטחת רכב הנתבע.

מוסכם בין הצדדים כי ביום 30.7.12 אירעה התנגשות בין צדו הימני של רכב התובע לבין צדו האחורי של רכב הנתבע.

המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות: גרסת התובע הינה כי נסע בנתיבו כדין. לפתע, רכב הנתבע אשר חנה בימין הדרך, יצא מהחניה בנסיעה לאחור ופגע עם חלקו האחורי בצדו הימני של רכב התובע.

גרסת הנתבעים לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתם, לאחר שהנתבע סיים לצאת מהחניה בנסיעה לאחור והיה בתחילת נסיעה ישר, הגיע נהג רכב מאחור ופגע ברכב הנתבע.

דיון והכרעה

העידו בפני התובע, מר משה אנקרי, שהינו נוסע שנסע עם התובע במונית, וכן הנתבע.

התובע העיד כי נסע ברחוב התנופה בירושלים במהירות נמוכה. אז רכב הנתבע אשר חנה בניצב למדרכה החל בנסיעה לאחור על מנת לצאת מחניה ופגע ברכבו בצדו הקדמי ימני. אף הנוסע אשר ישב לצד התובע במונית העיד כי התאונה התרחשה באותו אופן אותו תיאר התובע.

הנתבע, לעומת זאת, העיד כי החל לצאת מחניה כאשר וידא כי אין כלי רכב מאחוריו, סיים את הנסיעה לאחור וכשעמד להתיישר ולהתחיל בנסיעה קדימה, הגיע רכב התובע ופגע בו מאחור.

התרשמתי באופן חיובי מעדותו של התובע. גרסתו של התובע אף נתמכה בעדותו של עד נייטרלי, הוא הנוסע במונית, אשר אין לו זיקה לתובע. שונה היתה התרשמותי מעדות הנתבע. בנסיבות אלה, אני מבכרת את גרסתו של התובע באשר לאופן התרחשות התאונה וקובעת כי הנתבע יצא מחניה מבלי לוודא כי הדרך פנויה ופגע ברכב התובע בצדו הימני קדמי.

הוכחת הנזק

בעקבות התאונה נגרמו לתובע הנזקים הבאים: נזק לרכב בסכום של 4,044 ₪, בהתאם לחוות דעת השמאי אשר צורפה לכתב התביעה וכן ירידת ערך בסכום של 412 ₪. כן נשא התובע בתשלום שכ"ט שמאי בסכום של 504 ₪.

התובע דורש פיצוי גם בגין הפסד הכנסה בעת שרכבו שהה במוסך לצורך תיקונו בסכום של 1,165 ₪. להוכחת נזקיו צירף התובע אישור מהמוסך לפיו שהה רכבו בתיקון במשך יום וחצי. כן צירף התובע מסמך מיועץ מס לפיו הכנסתו החודשית בחודש אוגוסט 2012 עמדה על סכום של 609 ₪ בממוצע ליום עבודה. ואולם, במסמך זה לא נאמר כי מדובר בהכנסות נטו ליום עבודה, ועל כן לא עמד התובע בנטל להוכיח כי מדובר בסכום הכנסה נטו, כפי שהוא טוען. בנסיבות אלה, יש מקום לפסוק לנתבע פיצוי בגין הפסד הכנסה עבור יום וחצי בו שהה הרכב במוסך לצורך תיקונו, על דרך האומדנא, בסכום של 600 ₪.

כך גם איני מוצאת מקום לפסוק פיצויים בגין עגמת נפש, כפי שדרש התובע.

לאור האמור, אני קובעת כי הנתבעים, ביחד וחוד, ישלמו לתובע סך של 5,560 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 23.8.12 ועד התשלום בפועל.

כן ישאו הנתבעים בהוצאות התובע בסכום של 500 ₪.

ניתן היום, כ"ח אדר תשע"ג, 10 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: