בהרמנד נ' אלפסי ואח'

פסק דין

1.יסודה של התביעה תאונת דרכים שארעה ביום 21.10.10, סמוך לגשר השלום בנתניה.

התובע טוען בכתב התביעה כי נסע בנתיב השמאלי על מנת לפנות שמאלה ותוך כדי הפניה הגיע רכב הנתבע: "החליט לפנות אף הוא שמאלה למרות שהוא נסע בנתיב בו מותרת הנסיעה ישר בלבד. הנתבע נסע במהירות במטרה לעקוף אותי וכדי להיכנס לכביש בפניה לכביש החוף עקב כך היתה תאונה ונגרמו לי נזקים בחלק קידמי ימני."

במהלך הדיון במעמד הצדדים חזר התובע על גירסתו: "פתאום החליט שהוא עוקף וכנראה שלא ראה אותי ונכנס לנתיב שלי ולא הצלחתי לבלום, פגעתי בו בצד מצד שמאל שלו עם החלק קידמי ימני שלי." (עמ' 1 לפרו').

2.הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי בעת שעמדו בנתיב לפניה שמאלה התחלף האור לצהוב ונתבע 2 שנהג ברכב: "החלטתי שאני עוצר ולא עובר ברמזור צהוב. הרכב התובע בא במהירות מאחור וכנראה ניסה "לגנוב את הרמזור" ונכנס בי מאחור."

בדיון במעמד הצדדים העידו הנתבעים ולגירסתם רכב התובע פגע בריכבם מאחור: "הרמזור התחלף לכתום החלטתי שאני רוצה לעצור הוא לא הספיק לעצור הוא חשב שאולי אני אעבור, נתתי ברקס הוא נכנס בחלק אחורי של הפגוש שלי ...

... החלטתי לעצור ברקס שאני עצרתי את הברקס האוטו שלי עם קצת לכיוון הצומת עברתי את הקו של הרמזור. לכיוון ימינה, עצרתי האוטו החליק לכיוון ימינה, הוא נכנס בי מאחורה שבר לי בקליט." (עדות הנהג עמ' 2 לפרו').

נתבעת 1, אישתו שישבה לידו חזרה על הגירסה של הבלימה והפגיעה מאחור, לא זכרה אם הרכב היה בעצירה מוחלטת לפני התאונה.

3.בתום שמיעת הראיות, עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, לרבות דו"ח השמאי ותמונות הנזק של רכב התובע, אין מחלוקת כי שני הרכבים התקרבו לצומת בפניה שמאלה, כאשר צורת ומיקום הפגיעה בשני כלי הרכב, מצביעים על פגיעה מאחור של רכב התובע ברכב הנתבעים.

גירסת התובע כאילו רכב הנתבעים סטה לנתיבו וחסם דרכו, נשללה על ידי הנתבעים.

יחד עם זאת, ברור מהעדויות כי התאונה התרחשה מעבר לקו הצומת, כאשר נתבע 2 החליט לעצור ולא להשלים את הפניה, לטענתו לאחר שהבחין באור צהוב ברמזור, ריכבו בלם וסטה, הדבר אף מתיישב עם מיקום הנזקים בכלי הרכב.

התובע, לא שמר על מרחק בטחון סביר בנסיבות ופגע עם החלק הקידמי ימני של ריכבו בחלק האחורי שמאלי של רכב הנתבעים.

נתבע 2 בלם לפתע במהלך חציית הצומת, תוך סטיה וחסימת נתיבו של התובע.

לפיכך הנני קובעת כי שני הנהגים לא נקטו באמצעי הזהירות הסבירים בשים לב לתנאי הדרך, כאשר עיקר האחריות מוטלת על התובע ואת האשם התורם מצד הנתבעים הנני מעריכה בגבולות 20%.

4.גובה הנזק:

בהתאם לדו"ח השמאי, נגרם לרכב התובע נזק במוקד ימני קידמי בסך של 5,087 ₪.

כמו כן צורפה קבלה בגין תשלום שכ"ט שמאי בסך 480 ₪.

5.בהתאם לחלוקת האחריות, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 1,113 ₪ בצרוף הוצאות משפט בסך 100 ₪.

התשלום יבוצע ישירות לידי התובע בתוך 30 יום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ו אלול תשע"א, 25 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.