בדראן נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.תביעת התובע להכרה בהפרדות רשתית בעינו הימנית כ"תאונת עבודה" כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995, נדחתה על ידי הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 19.5.11 בנימוק כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו של התובע ולחילופין אין קשר סיבתי בין הבעיה בעינו הימנית של התובע לבין חבלה בראש מתאריך 1.12.06, והמדובר בתהליך תחלואתי שאינו קשור לעבודה.

2.כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שלפנינו. בכתב התביעה טוען התובע, כי בתאריך 1.12.06 בעת ביצוע עבודות חשמל בקיבוץ "נצר סירני" הוא קיבל מכה בראש ובעקבותיה חש בסחרחורת וטשטוש.

לטענת התובע, הוא פנה לרופא העיניים בטמרה - ד"ר פאדל מרזוק וזה איבחן הפרדות רשתית. בסופו של דבר, עבר התובע ניתוח לתיקון הפרדות הרשתית בבית החולים כרמל.

התובע הלין בכתב התביעה, כי ברור פרטי תביעתו ארך זמן ממושך, ורק בחודש 5/11 הוא קיבל את ההחלטה בנוגע לתביעתו.

3.הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה וטען, שבתאריך 1.12.06, לא ארעה לתובע תאונת עבודה כמשמעותה בחוק, וכי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הפגיעה בעינו.

העובדות הרלבנטיות לענייננו:

4.בשנת 2007 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין ארוע נטען מתאריך 1.12.06. בטופס התביעה (נ/1) ציין התובע, כי עבד על עמוד חשמל וכי קיבל מכה בראשו. כמו כן ציין התובע, כי האיבר הנפגע, הינו עין ימין וכי היה מאושפז.

התובע ציין, כי היה עד לארוע שבו הוא נפגע ושמו אוסמה פאעור.

5.בתשאול התובע אשר נעשה בתאריך 23.7.08 על ידי פקיד התביעות המוסד לביטוח לאומי בסניף נצרת, מסר התובע, כי הוא עבד במסגרת חברה שבה הוא ואשתו היו בעלי מניות והמדובר בחברה שנוסדה בשנת 2001, וכי המדובר בחברה שעסקה בעבודות חשמל. התובע אף מסר, כי מאז יום התאונה- 1.12.06, הוא אינו עובד.

גרסת התובע בנוגע לארוע ב- 1.12.06, היתה כי עלה על עמוד חשמל ובעת שהיה על העמוד בגובה של 18 מטר, בהיותו קשור ומחובר לעמוד, סובב את ראשו לצד ימין וקיבל מכה מגוף העמוד עצמו בצד הימני של המצח.

התובע מסר, כי לאחר קבלת המכה חש בסחרחורת, נח מספר דקות והמשיך בעבודה, ולאחר כ-20 דקות שוב חש בסחרחורת ובטשטוש ראיה בעין ימין.

התובע הדגיש כי בעין שמאל הוא סובל מעיוורון מזה כ-20 שנה.

התובע המשך ומסר כי ירד מהעמוד, וכי הארוע היה ביום שישי בשבוע.

עוד הוסיף התובע ומסר, כי למרות שבבוקר יום האירוע, הוא היה זה שנהג ברכב על מנת להגיע לאתר העבודה, הרי בצהרים של אותו יום, בשל הסחרחורת והטשטוש בראיה, נהג במקומו עובד אחר ברכב - בשם נביל חמוד.

התובע הדגיש, כי לא נגרם לו פצע באזור בו קיבל את המכה, והמדובר היה בחבלה יבשה. הוא אף ציין, שהוא לא חושב שמישהו ראה את קבלת המכה באותו רגע שקיבל אותה.

התובע הדגיש, כי פנה למחרת הארוע - ביום שבת, לרופא עיניים במרפאה בטמרה, והרופא הורה לו לחזור אליו ביום שני, ומאחר והוא לא חש בהטבה בטשטוש הראיה, הוא שב לרופא ביום שני, קיבל טיפות והרופא הורה לו להגיע גם ביום המחרת למעקב במרפאתו בכפר כאבול.

ביום שלישי כאשר הגיע התובע לרופא, זה היפנה אותו לבית חולים כרמל, שם אושפז התובע בגין הפרדות רשתית.

התובע נשאל על ידי פקיד התביעות, מה היה מצב העין הימנית לפני המקרה בו קיבל מכה, והשיב התובע שאינו יודע, אולם הוא נהג עם משקפי ראיה, ואף עבר בדיקות תקופתיות במסגרת קופת חולים כללית אצל ד"ר מרזוק ואצל ד"ר מונייר חיר.

בהקשר זה נציין, כי הנתבע לא חקר את אותו עד שהוזכר בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה, ואף לא את אותו אדם שהוזכר על ידי התובע, כמי שנהג במקומו בדרך חזרה מהעבודה.