בדראן נ' בכרי ואח'

פסק דין

בפני תביעת נזקי רכוש לרכב.

מדובר בתאונת שרשרת, כאשר התובע היה הרכב השני בשיירה ואילו הנתבע 1 היה הרכב השלישי בשיירה.

לטענת התובע פגע בו הנתבע 1 בעוצמה מאחור והדף אותו כלפי הרכב הראשון בשיירה, באופן שהרכב הפך להיות אובדן כליל ("טוטאל לוסט") כאשר מדובר בנזקים גם במוקד האחורי וגם במוקד הקדמי ועוד אתייחס לכך בהמשך.

הנתבע 1 לעומת זאת טען, כי הוא נכנס לתוך תאונה קיימת, כאשר רכב התובע פגע בעוצמה ברכב הראשון בשיירה ורק לאחר מכן הוא פגע מאחור ברכב התובע, כאשר לא מדובר היה בפגיעה חזקה מדי ולראייה העובדה שאין נזק משמעותי ברכבו במוקד הקדמי ובמאמר מוסגר יצוין, כי אין נזק משמעותי לרכב הראשון בשיירה.

בשל החשיבות הרבה בשמיעת גרסתו של הנהג הראשון בשיירה בתיקים שכאלה, אפשרתי דיון נוסף מעבר לדיון בתאריך 1.11.10 במהלכו שמעתי את גרסת הנתבע מס' 1 בלבד על מנת לחסוך בהוצאות.

לדיון זה היה אמור התובע להזמין את הנהג הראשון בשיירה ואולם לטענת התובע לא עלה בידו לעשות כן.

כמובן שאי הבאת עד רלוונטי פוגעת בצד שלא הביאו לדיון ואולם שמורה הזכות לתובע להוכיח את תביעתו במובן הצגת הדברים בביהמ"ש.

לטענת התובע, דווקא הנזקים המשמעותיים העולים בחוו"ד השמאי במוקד האחורי (4881 ₪) לעומת 2994 ₪ במוקד הקדמי מצביעים על כך שיש לתת אמון בגרסתו, לפיה הנתבע 1 הדף אותו כלפי הרכב הראשון בשיירה.

לטענת ב"כ הנתבעת 2, אי הבאתו של נהג הרכב הראשון בשיירה והעובדה שעולה מתוך חוו"ד השמאי בסעיף 4, כי מדובר ברכב שעובר לתאונה היה מחירו בסה"כ 2800 ₪, כי אין רלוונטיות כלל לפגיעה במוקד האחורי וכי הפגיעה במוקד הקדמי היא למעשה בגובה שוויו של הרכב ומלמד על כך שלמעשה אין לתת לתובע כל פיצוי שכן התביעה כולה היא על סך של 2895 ₪ בלבד.

בסופו של יום מדובר בגרסא מול גרסא והשאלה שאותה צריך לשאול ביהמ"ש היא – האם ביהמ"ש נותן אמון, כי הנתבע 1 הדף את רכב התובע כנגד הרכב הראשון בשיירה?

תמונות הנזקים שהציגו הצדדים וכן הודעות על הודעה כאשר הודעה על התאונה של הנתבע 1 הגיעה בפקס ביום הישיבה לפי בקשתי, אינן יכולות בהכרח להעיד כיצד התרחשה הפגיעה הלכה למעשה.

זאת ועוד, לאור שוויו של הרכב הרלוונטי בזמן המקרה, לא מן הנמנע, כי עצם הפגיעה, אם אכן התרחשה באופן שהתובע פגע ברכב הראשון ורק לאחר מכן פגע בו הרכב השני, כבר הביאה למעשה למצב שבו הרכב איבד את שוויו לאור שוויו של הרכב האמור.

המדובר בגרסא מול גרסא כאמור והתובע הוא הנושא בנטל הראייה. לא התרשמתי, כי התובע עמד בנטל האמור והביא ראיות טובות לכך שאכן הנתבע הדף אותו כלפי רכב התובע (זאת למרות הנזקים הגדולים יותר על פי חווה"ד של השמאי בחלק האחורי).

הייתה לתובע האפשרות להביא את נהג הרכב הראשון בשיירה אשר היה יכול לטרוף את הקלפים עבורו מבחינת יכולת ביהמ"ש להגיע להכרעה בדבר נסיבות האירוע ואולם הוא לא עשה כן וכן לא הבהיר אילו מאמצים עשה על מנת להביא את אותו נהג, שהבנתי שהוא גם בן עירו.

אשר על כן ולאור אי הבאת הנהג הראשון וכן לאור העובדה שמדובר בגרסא מול גרסא אין לי אלא לקבוע, כי התביעה לא הוכחה ולדחותה.

הדחייה תעשה בנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

ניתן בזאת פטור מאגרת ביהמ"ש לאור סיום התיק על דרך של דיון סופי תוך שמיעת הנהגים בלבד.

ניתן היום, ח' שבט תשע"א, 13 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: