בדארנה נ' ח'ניפס

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה. הבקשות נשמעו בפני ביום 26/10/11 ובמעמד זה נחקר המבקש על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

לטענת המבקש, למרות הרישום בתיק ההוצאה לפועל, לפיו נמסרה לו האזהרה עוד בשנת 1989, למעשה לא קיבל לידיו את האזהרה כלל, ונודע לו אודות התיק כשלושה שבועות בלבד לפני הגשת ההתנגדות, כאשר הגיעו אליו מסמכים המעידים על כוונה להחיות את תיק ההוצאה לפועל, לאחר שנגנז.

לטענת המבקש, אינו מכיר את המשיב, ומעולם לא קיבל ממנו תמורה כל שהיא. המבקש מכחיש את חתימתו על השטר, וטוען כי החתימה מזוייפת. עוד טוען המבקש, כי תיק ההוצאה לפועל היה גנוז במשך כעשר שנים, ואף נסגר ונפתח מחדש.

ב"כ המשיב חקר את המבקש על תצהירו. במהלך חקירתו הגיש פרוטוקול דיון בצו הבאה בלשכת ההוצאה לפועל, בקשר לתיק זה, מיום 30/4/97 (מש/1). לדברי המבקש, הוא אינו זוכר שהובא בצו הבאה במסגרת תיק זה, שכן באותה תקופה היה מסובך בחובות רבים, והגיע לחקירות רבות בלשכת ההוצאה לפועל. המבקש נשאל על כך שמסר לרשם ההוצאה לפועל כי בכוונתו לסלק את החוב תוך 30 יום, כפי שרשום בפרוטוקול הדיון, אך לדבריו, אינו יודע במה מדובר.

לטענת המשיב, לא רק אזהרה נמסרה לידי המבקש, אלא מסמכים שונים נשלחו אליו בקשר לחוב נשוא תיק זה, ואין זה סביר שלא קיבל דבר מהם. פרוטוקול הדיון בצו ההבאה מוכיח, כי ההליך הודע למבקש. עצם הוצאת צו ההבאה מעיד על מסירת האזהרה כדין, כפי שעולה מהחלטת הרשם אשר הורה להביא את החייב בפניו בצו הבאה. המבקש אף היה בהליך של איחוד תיקים, ולצורך כך פנה לעו"ד אשר הגיש עבורו בקשה לאיחוד כל התיקים, ותיק זה ביניהם. לטענתו, גניזת התיק וחוסר הפעילות בו אינם פוגעים בזכותו לתבוע את החוב.

המשיב לא הציג בחקירה בפני את אישור המסירה המעיד על המצאת האזהרה לידי המבקש בשנת 1989. נראה כי זה אינו שמור עוד בידיו. בהעדר מסמך זה לא ניתן לבחון אותו עניינית ולדעת על סמך מה נרשמה מסירה מלאה של האזהרה (האם מדובר במסירה לידי המבקש עצמו, האם לידי מי מבני משפחתו, האם אישור המסירה חתום או שמא סירב מקבל המסירה לחתום, וכיו"ב).

יחד עם זאת, לכאורה לא יכול להיות ספק, כי לפחות בשנת 1997 היה המבקש מודע להתנהלות תיק זה נגדו, מאחר והובא במסגרתו בצו הבאה. בעניין זה טוען, כאמור, המבקש, כי כאשר הובא בצווי הבאה שונים בפני ראשי ההוצאה לפועל, לא תמיד ידע באיזה עניין הוא מובא. טענה זו של המבקש מעידה, כי לכל הפחות נהג בעצימת עיניים ביחס להתנהלות הליכי ההוצאה לפועל נגדו, ולא טרח לברר ביחס לכל תיק ותיק ממה נובע החוב. כך ארע, שטענתו בדבר זיוף חתימה, טענה שהיא כבדת משקל על פי רוב, נשארה כבושה במשך שנים רבות, לא רק לאחר שהחלו ההליכים, אלא גם לאחר שהובא בפני ראש ההוצאה לפועל בצו הבאה.

מנגד, אין להתעלם מכך שבמשך שנים רבות נפסקה הפעילות בתיק זה עד כדי סגירתו, כאשר משנת 2001 היה גנוז, בשנת 2010 נסגר ובשנת 2011 נפתח מחדש. לאורך תקופה ארוכה, אפילו רצה המבקש לברר אודות תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו, לא ניתן היה לעשות כן ביחס לתיק זה, בהיותו גנוז.

לאחר ששקלתי את הטענות מזה ומזה, אני סבורה, כי יש לאפשר למבקש להעלות את טענתו בדבר זיוף החתימה וכשלון התמורה, למרות האיחור הרב בהעלאת טענות ההתנגדות, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות בשל האיחור בהגשת ההתנגדות.

יש לקחת בחשבון, כי אף על פי שמדובר בשיק בסכום קטן (460 ₪ משנת 1989), תפח החוב לאורך השנים והגיע לסכום בלתי מבוטל של כ- 8,000 ₪. כן יש לקחת בחשבון, כי לכאורה מדובר באיחור של שנים רבות (משנת 1997, אז בוצע צו ההבאה, ועד להגשת ההתנגדות בשנת 2011), אלא שלמעשה היה התיק בלתי פעיל במשך כעשר שנים מתוך ארבע עשרה. בנסיבות אלו, אין לחסום את דלתו של בית המשפט בפני המבקש, אשר טענתו בדבר העדר עיסקה עם המשיב וזיוף חתימתו על השטר לא נסתרה עד כה.

סיכומו של דבר, אני מורה, כי בכפוף לתשלום הוצאות בסך 1,500 ₪, ללא קשר לתוצאות הסופיות, תינתן למבקש רשות להתגונן. סכום ההוצאות כאמור לעיל ישולם תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, ובמקביל לביצוע התשלום יודיע המבקש לבית המשפט על ביצועו. אם לא תתקבל הודעה על תשלום ההוצאות במועד האמור, תידחה ההתנגדות.

בשלב זה, אני מורה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד למתן החלטה אחרת.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, ותביא את ה תיק בפני, עם קבלת הודעת המבקש, ולכל המאוחר ביום 15/12/11.

ניתנה היום, ג' חשון תשע"ב, 31 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: