בג"ץ 9882/16 דניאל מולקנדוב נ' פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)

השופט נ' סולברג:

1. שאלת תחולתה ותקפותה של התחייבות-מה שניתנה לעותר על-ידי רשויות האכיפה במסגרת המגעים לכריתת הסכם עד מדינה היא שעומדת במרכזה של העתירה שלפנינו.

2. העותר, דניאל מולקנדוב (להלן: העותר), איש עסקים, פנה בשלהי שנת 2014 באמצעות בא-כוחו, עו"ד אמנון יצחקניא, לפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) (להלן: הפרקליטות), וביקש לחשוף לפניה פרשת שחיתות ציבורית, בה מעורב מר אמנון כהן, ששימש באותה עת חבר כנסת (להלן: ח"כ כהן). בפנייתו הראשונית, תאר בא-כוחו של העותר מערכת יחסים מורכבת, שהתקיימה בין העותר לאיש ציבור ידוע שם, במהלכה העניק העותר לאותה אישיות טובות הנאה, כספיות ואחרות, בתמורה לקידום עסקיו וענייניו של העותר. בהמשך המגעים בין הצדדים, נחשפה זהותה של אותה דמות ציבורית, כח"כ כהן.

3. לא לחינם הלך העותר אצל הפרקליטות; כפי שנרמז, המידע שביקש העותר למסור קשר אף אותו לביצוע המעשים העולים, לכאורה, כדי עבירות שחיתות חמורות. על כן, כרך בא-כוחו של העותר את מסירת המידע המפליל, בהתחייבות שתינתן מצד הפרקליטות כי לא תעשה שימוש נגד העותר במידע שימסר על-ידו. התחייבות כאמור ניתנה לעותר ביום 25.12.2014, במסגרת מכתב ששלחה הפרקליטות לבא-כוח העותר (להלן: המכתב או מכתב ההתחייבות) וזהו נוסחו:

"1. במענה לפנייתך הריני לאשר ולהתחייב כי מידע שימסור מרשך, באמצעותך, בקשר לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס, לרבות הקלטות ותמליליהן, ישמשו אך לשם הערכת המידע והראיות ובמידה ולא ייחתם עם מרשך הסכם לשמש כעד מדינה, לא יעשה כל שימוש במידע, בין אם כחומר חקירה ובין אם לצרכי מודיעין.

2. מובהר כי אם המידע או חלקים ממנו היו ידועים לרשויות, בין אם במסגרת חקירה פלילית, משמעתית ובין אם כחומר מודיעיני, במועד מוקדם למועד מכתבי זה, או שייוודעו לרשויות אכיפת החוק ממקורות אחרים בעתיד, לא יהיה בהתחייבות זו כדי להשפיע על אותו המידע ועל אפשרויות השימוש בו.

3. ככל שלא נודיעך, תוך 14 יום, כי קיימת חקירה או מידע כאמור בידי רשויות האכיפה אזי לא תחול ההסתייגות המפורטת בסיפא לסעיף 2 לעיל.

4. למען הסר ספק מובהר כי למרשך לא ניתנה ולא ניתנת כל הבטחה, בין אם במפורש ובין אם במשתמע, להתקשר עמו בהסכם, או להיטיב עמו בכל דרך אחרת, עקב מסירת מידע או בכלל ומסירת המידע על ידו, כמוה כהסכמה לאמור במכתבי זה".

4. על יסוד ההתחייבויות שניתנו לו, התייצב העותר מספר פעמים במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה ומסר מספר הודעות. לשיטתו, בתמורה לקידום ענייניו העסקיים, בין היתר באמצעות תמיכה בהצעות חקיקה שונות שהיטיבו עמו, העניק העותר לח"כ כהן הטבות מטובות הנאה שונות, בכללן אף טובות הנאה נושאות אופי מיני, אשר סופקו לח"כ כהן בהזדמנויות שונות ובמקומות שונים באמצעות אחת, א', תושבת בלארוס, אשר בינה לבין משפחת העותר התקיימו קשרי ידידות. כך נמשכו הדברים מספר שנים, אך בשלב מסוים, כך טוען העותר, נתגלע סכסוך בינו לבין ח"כ כהן, ותקוות שנטע בו התפוגגו; אשר על כן, פנה העותר לרשויות האכיפה, באמצעות בא-כוחו, וביקש לחשוף את פרטי הפרשה.
5. כתמך וחיזוק לגרסתו, מסר העותר, באמצעות בא-כוחו, מסמכים שונים, תכתובות דוא"ל, מסרונים והקלטות שיחות שערך עם ח"כ כהן. גם פרטיהם של גורמים שונים בפרשת מתן השוחד וטובות ההנאה נמסרו, ובכלל אלה גם פרטיה של א'. המשא ומתן לכריתת הסכם עד מדינה עם העותר נמשך עוד זמן מה, אך פערים בעמדות הצדדים ביחס לאופי ההסדר, בעיקר בכל הנוגע לטיב טובת ההנאה שתינתן לעותר (ולטענת המשיבות – אף פגמים שעלו במהימנותו), הביאו להפסקת המגעים, ובחודשים שלאחר מכן שרר נתק בין רשויות האכיפה והחקירה לבין העותר ובא-כוחו.