בג"ץ 9206/12 גואריש ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

עתירה למתן צו על תנאי

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

רקע והליכים

א.             העותרת 1 היא בעלת אזרחות ישראלית, והעותר 2, יליד איזור יהודה ושומרון, הוא תושב ארעי המחזיק משנת 1999 ברשיון ישיבה ארעי מסוג א/5, בעקבות נישואיו לעותרת בשנת 1997; להם חמישה ילדים, העותרים 7-3. לאחר נישואיהם התגוררו הזוג במשך כעשר שנים ברמלה. בשנת 2009 החליטו העותרים להעתיק את מגוריהם לירושלים, והחלו לבנות את בית מגוריהם בשכונת אום טובא, הממוקמת במזרח העיר.

ב.             ביום 4.8.09 שינו העותרים את כתובתם הרשומה לרח' יהושע בן נון 14 בירושלים. בהתאם לכך, הועבר הטיפול בעניינם ללשכת מינהל האוכלוסין במערב ירושלים. בקשותיו של העותר 2 להארכת רשיונו לישיבה ארעית בישראל בשנים 2010, 2011 ו-2012 טופלו בלשכת מנהל האוכלוסין במערב העיר.

ג.              במהלך השנים 2012-2011 התברר למשרד הפנים, כי הנכס המושכר ברח' יהושע בן נון 14 בו טענו העותרים למגורים, משמש כמען הרשום של מספר מבקשי איחוד משפחות נוספים. בנוסף, בדיקות שנערכו בשעתו הצביעו על כך שהנכס אינו מאויש, פרט לבעליו הנטען – בא כוחם של העותרים.

ד.             ביום 28.3.12 הגישו העותרים השגה לועדת ההשגה לזרים בירושלים (השגה  244/12), שעניינה עיכוב בקבלת החלטה בבקשת העותר 2 להארכת רשיונו לישיבה ארעית. ביום 29.5.12 הורתה יו"ר ועדת ההשגה על מחיקת ההשגה לשם מיצוי ההליך המינהלי. במסגרת ההליך נערכו לעותרים שני שימועים. במהלך השימועים עלה, כי העותרים השלימו את בניית ביתם בשכונת אום טובא, המצויה כאמור בדרום-מזרח ירושלים ומשויכת מבחינה החלוקה האדמיניסטרטיבית של משרד הפנים ללשכת מינהל האוכלוסין במזרח ירושלים. משכך, בהתאם לנהלי משרד הפנים, הוחלט ביום 24.7.12, לצד הארכת רשיונו הארעי של העותר 2, להעביר את הטיפול בעניינם של העותרים ללשכת מינהל האוכלוסין במזרח ירושלים.

ה.             ביום 1.8.12 פנה בא-כוח העותרים למשרד הפנים בעניין העברת הטיפול בעניינם ללשכת מינהל האוכלוסין במזרח העיר, וכן ביקש שדרוג מעמדו של העותר 2 לתושב קבע. במכתב תשובה מיום 31.10.12 נמסרה לעותר 2 החלטת משרד הפנים בעניין העברת הטיפול בעניינו למזרח העיר, בשל מעבר העותרים לשכונת אום טובא.

ו.              ביום 20.12.12 הוגשה העתירה דנא ובצדה בקשה למתן צו ביניים, שיורה למשרד הפנים "שלא להעביר את הטיפול או קבלת שירותים מהלשכה במערב ירושלים למזרחה וזאת עד למתן פסק דין בעתירה". יצוין, כי המשיבים הסכימו להמשיך לטפל בבקשותיו של העותר להארכת רשיונו הארעי בשנים 2014-2013 בלשכת מינהל האוכלוסין במערב העיר, וזאת עד לאחר קבלת החלטה בבקשה למתן צו ביניים.

טענות העותרים

ז.              בעתירה נטען, כי ההחלטה על העברת הטיפול בעותרים למזרח העיר אינה מידתית ונעשתה בחוסר תום לב. נטען, כי קיים נוהג או נוהל במשרד הפנים, לפיו אזרחי מדינת ישראל מלידה מקבלים שירותים בלשכת מרשם האוכלוסין במערב העיר, ללא קשר למקום מגוריהם. ההחלטה על העברת הטיפול בעותרים למזרח העיר מהוה אפליה, לשיטתם. העותרים טוענים, כי אזרחים יהודים ועורכי דין רבים המתגוררים בשכונות מזרח העיר מקבלים שירותים בלשכה במערב העיר. בנוסף, טוענים העותרים, כי רוב מקבלי השירות בלשכת מרשם האוכלוסין במזרח העיר אינם מעוניינים באזרחות ישראלית, וככל שייודע כי לעותרים אזרחות, יהפכו מושא ללעג ולהשפלה. בשולי העתירה טוען העותר 2 גם כנגד העובדה שלא ניתן מענה לפנייתו לשדרוג מעמדו.