בג"ץ 8940/14 א.פ.ט אדוונסד פאואר טכנולוגי בע"מ נ' כנסת ישראל

השופט י' עמית:

1.        עניינה של עתירה זו נסב על הוראת סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות) הקובעת כלהלן:

זכות לשכר ליום הבחירות

עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החדשיים שלפני יום הבחירות, ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת (הדגשה הוספה – י"ע).

           העותרות תוקפות את חובת המעסיקים במגזר הפרטי לשלם לעובד את מלוא שכר עבודתו ביום השבתון של הבחירות לכנסת. העותרות מבקשות כי בית המשפט יתן צו על תנאי שיורה למשיבה לנמק מדוע על המעסיקים במגזר הפרטי חלה חובה גורפת לממן את מלוא שכר עובדיהם ביום הבחירות, ומדוע לא יתוקן סעיף 136 לחוק הבחירות כך שהמדינה היא שתישא בשכר העובדים ביום הבחירות; מדוע לא יישלל תשלום השכר הקבוע בסעיף 136 לחוק הבחירות מעובד בעל זכות הצבעה שלא מימש את זכותו להצביע; ומדוע קיימת חובה לממן את שכרם של עובדים משוללי זכות הצבעה (כמו קטינים או עובדים זרים). כן התבקש בית המשפט להצהיר כי הוראת סעיף 136 לחוק הבחירות אינה מידתית והיא פוגעת בזכות הקניין בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובחופש העיסוק של המעסיקים במגזר הפרטי בניגוד להוראות חוק יסוד: חופש העיסוק, ובפרשנות לשני חוקי יסוד אלה.

2.        ברקע העתירה, פיזור הכנסת ה-19 ביום 8.12.2014, פחות משנתיים ממועד כינונה, והחלטה על הקדמת הבחירות לכנסת ה-20 ליום 17.3.2015.

           לטענת העותרות, נגרמת להן פגיעה כלכלית בשל החובה הגורפת הקבועה בסעיף 136 לחוק הבחירות, המוטלת על המעסיקים במגזר הפרטי, לשאת במלוא שכר עובדיהם ביום השבתון של הבחירות לכנסת. זאת, בפרט נוכח התדירות הגבוהה של הבחירות לכנסת בשנים האחרונות, באשר תהיה זו הפעם השמינית ב-19 השנים האחרונות, בה יתקיימו בחירות לכנסת; נוכח תחולת הסעיף על כלל העובדים, לרבות מי שאינו בעל זכות הצבעה ואי-התניית תשלום שכר העבודה במימוש זכות ההצבעה על ידי העובד; ונוכח הירידה בשיעור ההצבעה הכללי של אזרחי ישראל לבחירות לכנסת, שעמד בבחירות האחרונות על כ-66.6% בלבד. באשר לנתון האחרון, נטען, כי סעיף 136 לחוק הבחירות אינו משיג את תכליתו. גם אם כוונתו המקורית של המחוקק הייתה לעודד עובדים לנצל את יום השבתון לשם הצבעה, הרי שנתוני ההצבעה הנמוכים ממחישים כי התכלית לא הושגה. לטענת העותרות, עלויות הנזק למשק בשל יום השבתון עומדות על למעלה משני מיליארד שקל, על אף שכ-35% מכלל ציבור הבוחרים לא הצביע כלל. מכאן, ובהנחה שהנתונים ביחס לציבור העובדים השכירים זהים, כשליש מהעובדים השכירים במשק מקבלים שכר ממעסיקיהם על אף שאינם טורחים להצביע בקלפי. בנוסף, על המעסיקים חלה חובה לשלם שכר כפול (200%) עבור עובדים שהתייצבו לעבודתם ביום הבחירות, בין אם הצביעו ובין אם לאו, בין אם הם בעלי זכות הצבעה ובין אם לאו.

3.        העותרות תומכות טענותיהן במסמך שהוכן ביום 31.12.2007 לקראת דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שבוחן את הנעשה במדינות בהן נקבעה חובת הצבעה בבחירות, תוך התמקדות בסנקציות המוטלות על מי שמפר חובה זו. מהמסמך עולה כי במרבית המדינות שנבדקו, הבחירות אינן מתקיימות ביום שבתון ייעודי, וכי בגין אי הצבעה הסנקציות הנהוגות נעות בין הטלת קנסות לבין שלילת זכויות אזרח, כדוגמת מחיקה מפנקס הבוחרים. עוד מוסיפות העותרות כי המחוקק החליט לאחרונה לקבוע יום שבתון נוסף לבחירות לרשויות המקומיות, שנערכות אחת לחמש שנים, וגם בגין יום זה נקבע כי המעסיקים במגזר הפרטי יישאו בעלות שכרם של עובדיהם, ללא קשר לשאלה האם אלו מממשים את זכותם להצביע.

4.        לטענת העותרות, סעיף 136 לחוק הבחירות פוגע בזכות הקניין. הגם שחקיקת הסעיף קדמה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הרי שיש לפרשו ברוח הזכויות המעוגנות בחוק היסוד ולקבוע כי על המדינה לשאת בעצמה בעלויות הכרוכות בתשלום שכר העובדים ביום הבחירות, ולמיצער, לשלול את זכאותו לשכר של מי שאינו בעל זכות הצבעה או מי שלא מימש את זכותו להצביע. עוד נטען כי סעיף 136 לחוק הבחירות פוגע בחופש העיסוק המעוגן בחוק יסוד: חופש העיסוק ולכן יש לבטלו או לתקנו.

5.        אקדים ואומר כי על אף שהעתירה מציפה נושאים בעלי חשיבות ציבורית ומעלה שאלה חוקתית לכאורה, דינה להידחות על הסף.