בג"ץ 8024/14 אבראהים חגאזי נ' אלוף פיקוד העורף

השופט א' רובינשטיין:

א.             עניינן של שתי העתירות שלפנינו בהוצאת צוי הריסה נגד בתיהם של העותרים מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן תקנה 119), וזאת בעקבות פעולות חבלניות המיוחסות לקרובי משפחותיהם.

בג"ץ 8024/14

ב.             העותרים 2-1 הם הוריו של מועתז אברהים ח'ליל חג'אזי (להלן מועתז), אשר לפי הנטען על-ידי המדינה, ונראה כי העותרים אינם חולקים על כך, ירה ביהודה גליק (להלן גליק) ביום 29.10.14 ופצע אותו באורח קשה מאוד. ביום 19.11.14 הודיע המשיב לעותרים 2-1 כי נוכח מעשיו של בנם בכוונתו להחרים, להרוס ולאטום חלקית את דירת מגוריהם בשכונת אבו תור בירושלים, בהתאם לסמכות המוקנית לו מכוח תקנה 119. השגתם נדחתה וצו הוצא ביום 23.11.14. העותרים מבקשים כי הצו שהוצא יבוטל, ולחלופין שהמשיב יעביר לרשותם חוות דעת הנדסית ביחס להריסת הדירה. בין היתר נטען לעניין זה, כי תקנה 119 היא שריד מיושן לתקנות ההגנה (שעת חירום) אשר בוטלו ברובן והוחלפו בחקיקה אזרחית פוגענית פחות, ולכן אין לעשות שימוש בתקנה זו. עוד נטען, כי הריסת הבית היא בגדר פגיעה בחפים מפשע העולה כדי ענישה קולקטיבית, ולכן אסורה. עוד נטען, כי לעותרים לא היה כל קשר לפעילות הנטענת, וגם מטעם זה הריסתו או אטימתו אינם צולחים את מבחני המידתיות; בהמשך לכך נטען כי יש הבדל בין הריסה לאיטום בבחינת הנזק הנגרם למתגוררים בנכס, ואילו המשיב לא הבהיר האם בכוונתו לאטום או שמא להרוס את הנכס. כן נטען, כי אין בצו מכוח תקנה 119 כדי להרתיע מפגעים פוטנציאלים, כי השימוש בתקנה – בכלל, ובענייננו בפרט – מפלה בין ערבים ליהודים, וכי השימוש בכלי זה בעייתי במיוחד ככל שמדובר, כבענייננו, בתושבי המדינה.

ג.              המדינה סבורה כי דין העתירה להידחות. נטען, כי המעשים המיוחסים למועתז חמורים מאוד ומצדיקים הוצאת הצו כאמור, וזאת במיוחד נוכח גל הטרור הפוקד את ירושלים בעת האחרונה. לפי הנטען, מחומר הראיות בתיק עולה כי ביום 29.10.14 ניגש מועתז אל גליק במרכז למורשת בגין בירושלים, התקרב אליו ואמר – "יהודה, אני מצטער אבל עצבנת אותי מאוד", ולאחר מכן ירה בו מספר יריות באופן שפצע אותו אנושות, ונמלט מהמקום. למחרת היום הגיעו כוחות ביטחון לביתו של מועתז במטרה לעצרו לחקירה, אולם כאשר האחרון הבחין בכוחות עלה לגג כשבידו אקדח המכוון לעברם; בתגובה, ירו הכוחות לעברו באופן אשר הביא למותו. אשר לטענות בדבר ענישה קולקטיבית, אפליה והשימוש בתקנה 119 בתוך גבולות מדינת ישראל, הן הועלו ונדחו במספר רב של עתירות אשר נדונו בפני בית משפט זה ואין המקרה נשוא ענייננו שונה לעניין זה. אשר לעניין המידתיות שבהפעלת סמכותו של המשיב מכוח תקנה 119, כפי שציין המשיב אין בכוונתו להרוס את כל המבנה אלא להרוס את חלקו ולאטום חלקים אחרים בדירה, בהתאם לתכנית הנדסית שהוכנה, ותוך פגיעה מזערית בדירות הסמוכות, וכפי שנקבע בעבר על-ידי בית משפט זה, אין לקבל את טענת העותרים כי המשיב יעביר אליהם את חוות הדעת ההנדסית הרלבנטית.

בג"ץ 8025/14

ד.             העותרת 1 (להלן העותרת) היא אשתו של אבראהים עכארי (להלן אבראהים), אשר לטענת המשיב, ודומה כי העותרים אינם חולקים על כך, ביצע פיגוע דריסה ביום 5.11.14 אשר כתוצאה ממנו נהרגו שני בני אדם ונפצעו 14 נוספים. ביום 20.11.14 הודיע המשיב לעותרת כי נוכח מעשיו של בעלה בכוונתו להחרים, להרוס ולאטום חלקית את דירת מגוריהם בשועפאט, בהתאם לסמכות המוקנית לו מכוח תקנה 119. השגתם של העותרים נדחתה וצו הוצא ביום 23.11.14. העותרים מבקשים כי הצו שהוצא יבוטל, ולחלופין שהמשיב יעביר לרשותם חוות דעת הנדסית ביחס להריסת הדירה. טענות העותרים בעניין זה דומות לטענות שהועלו בבג"ץ 8024/14 מעלה. בין היתר נטען, כי אין לעשות שימוש בתקנה כיון שהיא חלק מתקנות הגנה (שעת חירום) אשר אבד עליהן הכלח, כי הוצאת צו מכוח תקנה 119 עולה כדי ענישה קולקטיבית ועל כן אינה חוקית, וכן כי הוצאת צו איטום והריסה אינה יעילה, מפלה, ובעייתית במיוחד כאשר נעשה בה שימוש בתוך מדינת ישראל. לעניין המידתיות נטען, כי הבית עצמו אינו נמצא בבעלות העותרת או אבראהים, אלא בבעלותו של העותר 2, אחיו של אבראהים, ועל כן הריסתו אינה מידתית, ואילו המשיב לא הבהיר כיצד יתבצע הצו.

ה.             המדינה טוענת מנגד, כי המעשים המיוחסים לאבראהים חמורים מאוד ומצדיקים הוצאת הצו, במיוחד, כאמור, נוכח גל הטרור בירושלים. נטען, כי ביום 5.11.14 נהג אבראהים בסמוך לתחנת הרכבת הקלה ברחוב שמעון הצדיק שבירושלים, וסטה מציר התנועה הרגיל לתוך פסי הרכבת שם עמדו הולכי רגל והמתינו לבואה של הרכבת. בהמשך, עלה אבראהים עם רכבו על המדרכה, במכוון, ודרס למוות נהג אופניים. לאחר מכן המשיך אבראהים בנהיגה פרועה תוך התנגשות בכלי רכב נוספים, עד שנעצר ויצא מן הרכב כשבידו מוט ברזל. בשלב זה החל אבראהים לתקוף ניידת משטרה וניפץ את חלון הניידת, ואז הגיע כוח משטרה למקום וירה בו למוות. עוד נטען כי אחד מאחיו של אבראהים הוא ממשוחררי "עסקת שליט", אשר הורשע בהשתתפות בשני פיגועים בהם נרצחו שלושה שוטרים, וגורש במסגרת ה"עסקה" לתורכיה. אח אחר, העותר 2 בעתירה זו, שיבח בראיון לאתר "שיהאב" את הפיגוע וקרא למאות שומעיו ללכת אחריו. עוד נמסר, כי העותר 2 ציין בחקירתו שחאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של ארגון החמאס, התקשר אליו לברכו לאחר הפיגוע, והעותר 2 הודה לו. כאמור, אשר לטענות בדבר ענישה קולקטיבית, אפליה והשימוש בתקנה 119 בתוך גבולות מדינת ישראל, נטען כי אלה הועלו ונדחו במספר רב של עתירות אשר נדונו בפני בית משפט זה ואין המקרה נשוא ענייננו שונה לעניין זה. אשר למידתיות באופן הריסת המבנה, נטען כי בכוונת המשיב להרוס אך את הדירה בה התגורר אבראהים בלבד, תוך מזעור הנזק לדירות הסמוכות, וכאמור, כפי שנקבע בעבר על-ידי בית משפט זה, אין לקבל את טענת העותרים כי המשיב יעביר אליהם את חוות הדעת ההנדסית הרלבנטית.

הדיון לפנינו