בג"ץ 6410/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה

השופט א' שהם:

1. לפנינו שתי עתירות שהחוט המקשר ביניהן הוא הרב יאשיהו פינטו (להלן: הרב פינטו), יליד 1973, העומד בראש מוסדות "שובה ישראל" בארץ ובחו"ל, ואשר בחצרו מסתופפים חסידים ומאמינים רבים. לאחר חקירה שהתנהלה בעניינו של הרב פינטו, נשקלה בפרקליטות המדינה האפשרות להגיש נגדו כתב אישום בגין מתן שוחד לקצין משטרה בכיר ועבירות נוספות. בהמשך, נכרת בין הפרקליטות לבין הרב פינטו הסכם, שעל טיבו, משמעותו, ונסיבות כריתתו נעמוד בהמשך (להלן: ההסכם). עיקרו של ההסכם, הוא כי הרב פינטו יודה בכתב אישום שיוגש נגדו וימסור מידע בדבר חשדות נגד קצין משטרה בכיר נוסף. בתמורה לכך, לא יואשם הרב פינטו בעבירות נוספות; רעייתו, הגב' דבורה פינטו (להלן: דבורה), לא תועמד לדין; והמדינה תטען לעונש שלא יעלה על שנת מאסר אחת לריצוי בפועל. העתירה בבג"ץ 6410/14 תוקפת את ההסכם שנערך עם הרב פינטו. העתירה בבג"ץ 6773/14 מבקשת לפתוח בחקירה פלילית נגד תת-ניצב אפרים ברכה, אשר סייע בהפללתו של הרב פינטו. נוכח התשתית העובדתית אשר משותפת בעיקרה לשתי העתירות, החלטנו לדון בהן במאוחד.

2. המשיבים 2-1 בשתי העתירות, הם פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה (להלן: המשיבים). המשיב 4 בבג"ץ 6410/14 והמשיב 5 בבג"ץ 6773/14, הוא הרב פינטו. המשיב 4 בבג"ץ 6773/14 הוא תת-ניצב אפרים ברכה (להלן: תנ"צ ברכה).

רקע עובדתי

3. עיקר האירועים הרלוונטיים לעתירה, התרחשו החל מחודש אוגוסט 2012, אך לשם הבנת הרקע, נסקור בקיצור נמרץ גם את השתלשלות העניינים שקדמה למועד זה, כפי שתוארה בכתב האישום שהוגש נגד הרב פינטו. כפי שיפורט להלן, הרב פינטו התחייב להודות בכל עובדות כתב האישום, כך שהעובדות המתוארות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים.

4. בשנת 2011, התעוררו חשדות פליליים נגד אברהם ישראל, יו"ר עמותת "חזון ישעיה", אשר בבעלותה היו נכסים בשווי מיליוני שקלים, ונפתחה חקירה סמויה. אברהם ישראל עדכן את הרב פינטו בחשדות נגדו, והרב פינטו הסכים לסייע לו, בתמורה להעברת השליטה בפועל בעמותת "חזון ישעיה", ולהעברת סכום בשיעור של 1.2 מיליון דולר, בו עשו הרב פינטו ורעייתו, דבורה, שימוש לצרכיהם האישיים. הרב פינטו ורעייתו פעלו לשבש את חקירת המשטרה בעניין עמותת "חזון ישעיה", בדרכים שונות (להלן: פרשת חזון ישעיה).

5. בחודש פברואר 2012, חששו בני הזוג פינטו, כי יזומנו לחקירה באזהרה במסגרת החקירה בפרשת חזון ישעיה. הרב פינטו ביקש להשיג מידע אודות החקירה מידיו של תנ"צ ברכה, ולשם כך, ביקש להעניק לו שי אשר נחשב כבעל ערך רוחני – תפילין שהיו בשימושו האישי של הרב. תנ"צ ברכה הסכים לקבל את התפילין רק בתמורה לתשלום, אשר הועבר במלואו לעוזרו של הרב פינטו.

6. לאחר שהחקירה בפרשת חזון ישעיה הפכה גלויה, הגביר הרב פינטו את מאמציו ליתן טובות הנאה לתנ"צ ברכה, בתמורה למידע על ניהול החקירה, אך הדבר לא עלה בידו. במאמץ להטות את דעתו של תנ"צ ברכה, הציע לו הרב פינטו סכום של 200,000 דולר בתמורה למידע ולסיוע במסגרת החקירה. תנ"צ ברכה סירב לקבל את הכסף, בדרך ישירה או עקיפה, תוך שהוא מדגיש את חובותיו כקצין משטרה, ודיווח על הצעת השוחד לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה (להלן: ראש אח"מ). בשלב זה, הוחלט על פתיחת חקירה נגד הרב פינטו. חקירת הפרשה נוהלה על-ידי צוות מיוחד של חוקרים מיחידות שונות, אשר עבדו בכפיפות ישירה לראש אח"מ, ובליווי פרקליטות המדינה. במסגרת החקירה, פעל תנ"צ ברכה בהתאם להנחיות שקיבל ממפקדיו, ובין היתר, תיעד והקליט את פגישותיו ושיחותיו עם הרב פינטו.

7. תנ"צ ברכה נפגש עם הרב פינטו פעם נוספת, ונשאל על-ידו שאלות רבות הנוגעות לתוכן החקירה בעניין חזון ישעיה, כאשר בסיום השיחה, הזכיר הרב פינטו לתנ"צ ברכה את הסכום של 200,000 דולר. לאחר פגישה זו, נסעו בני הזוג פינטו לחו"ל, אך באמצעות שיחות טלפון עם תנ"צ ברכה, הם חזרו וניסו לקבל ממנו מידע חסוי על החקירה, אך לשווא.