בג"ץ 3871/15

השופט מ' מזוז:

1. עניינה של העתירה שלפנינו במבחן תמיכה של משרד הכלכלה והתעשייה - האגף למעונות יום ולמשפחתונים בנושא "השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון" (להלן: מבחן התמיכה). בהתאם למבחן התמיכה, תכליתו היא "עידוד שילובן של אימהות בשוק העבודה", ואֵם לילדים הנכללת במסגרת אוכלוסיית היעד בהתאם למבחן התמיכה זכאית להשתתפות המדינה בעלות דמי החזקת ילדה או ילדיה במעונות יום או במשפחתונים. עיקרה של העתירה בטענת העותרים כי מבחן התמיכה הוא מפלה ובלתי סביר בהיותו מכיר בלימודים בישיבה או בכולל של בן זוגה של אֵם עובדת או לומדת כעיסוק המצדיק מתן תמיכה בהחזקת הילדים במעון או במשפחתון.

2. שניים הם הסעדים שביקשו העותרים בעתירתם: ראשית, כי נורה על ביטול סעיף 4(ב)(2)(ט) למבחן התמיכה, המכיר בתלמיד כולל או ישיבה גבוהה כ"בן זוג לומד" לענין הזכאות לתמיכה; ושנית, כי נורה על ביטול החלטת הממשלה מס' 18 מיום 19.5.2015, אשר השיבה קריטריון זה על כנו, לאחר שהחלטת ממשלה קודמת מיום 13.5.2013 הורתה על ביטולו בהדרגה.

3. ביום 20.1.2016 ניתן בעתירה צו על תנאי, אשר הוגבל לסעד הראשון והמורה למשיבים ליתן טעם "מדוע לא יבוטל סעיף 4(ב)(2)(ט) למבחנים למתן תמיכות של משרד הכלכלה בנושא השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או משפחתון, וזאת בשל פגיעתו בשוויון". בקשות העותרים למתן צו ביניים אשר יעכב את כניסתו לתוקף של מבחן התמיכה לשנת תשע"ו, ובהמשך בבקשה נוספת לענין מבחן התמיכה לשנת תשע"ז, נדחו בהחלטות השופט נ' הנדל מיום 5.7.2015 והנשיאה מ' נאור מיום 7.4.2016.

תמצית עובדות רקע

4. מזה שנים רבות משתתפת המדינה בדמי החזקת תינוקות וילדים בגילאי 3-0 שנים במשפחתונים ובמעונות יום שהוכרו על-ידי המדינה וכפופים לפיקוחה. השתתפות המדינה כאמור מתבצעת באמצעות משרד הכלכלה והתעשייה (להלן: משרד הכלכלה או המשרד) המפרסם מידי שנה מבחן תמיכה לענין זה, בו מפורטים הקריטריונים לזכאות לתמיכה ודרגת ההשתתפות בתשלום לפי נתוני המשפחה.

5. "אוכלוסיית היעד" של התמיכה הוגדרה במבחן התמיכה כאימהות עובדות או לומדות העונות על תנאים שונים הקבועים במבחן התמיכה (סעיף 4 למבחן התמיכה), ומטרת התמיכה הוגדרה בכותרת מבחן התמיכה ובסעיף "מטרת התמיכה" כ-"עידוד שילובן של אימהות בשוק העבודה" (סעיף 2 למבחן התמיכה). בהתאם לקריטריונים המפורטים במבחן התמיכה, זכאית לתמיכה אֵם עובדת (או לומדת, או עובדת ולומדת), אשר אף בן זוגה עובד או לומד (במבחן נמנו אף מקבלי קצבאות וקבוצות נוספות שאינן רלוונטיות לענייננו). בתוך כך מכיר מבחן התמיכה בחלופות שונות ללימודי בן הזוג, ובהן: לימודים אקדמיים, לימודים לתעודת הוראה, לימודים לתואר הנדסאי או טכנאי, לימודי סיעוד, וכן לימודים תורניים בישיבה גבוהה או בכולל. חלופה אחרונה זו, אשר קבועה בסעיף 4(ב)(2)(ט) למבחן התמיכה, היא זו אשר כנגדה מכוונת העתירה.

6. הוראות דומות נכללו אף במבחני התמיכה השנתיים שפרסם משרד הכלכלה בשנים עברו, למעט בשנת תשע"ה. בשנה זו - על רקע הסכם קואליציוני לקראת הקמת הממשלה ה-33 שנחתם בין סיעות הקואליציה (הליכוד ויש עתיד) - התקבלה החלטת ממשלה מס' 149 מיום 13.5.2013 (להלן: החלטה מס' 149) לפיה הונחה שר הכלכלה לשנות את תנאי הזכאות במבחן התמיכה במטרה לעודד את שני בני הזוג לצאת לעבודה, וזאת בין היתר על ידי ביטול הדרגתי, על פני 3 שנים, של ההכרה במי שלומד לימודים תורניים או לימודים לתואר שני או מקבל הבטחת הכנסה. בהתאם להחלטה מס' 149 אכן תוקן מבחן התמיכה בשנת תשע"ה, ונקבע בו כי מטרתו היא "עידוד שילובן של אימהות בשוק העבודה תוך שיפור פוטנציאל הצמיחה של כלל המשק וצמצום אי השוויון באמצעות העלאה הדרגתית של שיעור התעסוקה ורמת השכר בקרב שני ראשי משק הבית". לענין הקריטריון מושא דיוננו נקבעה הפחתה ראשונה בדרגת הסבסוד כמפורט לעיל.

ואולם, המתווה האמור לא האריך ימים, ובשנת תשע"ו, על רקע ההסכם הקואליציוני לקראת הקמת הממשלה ה-34, התקבלה החלטת הממשלה מס' 18 מיום 19.5.2015 (להלן: החלטה מס' 18), אשר ביטלה את החלטה מס' 149 האמורה. בהתאם, תוקן מבחן התמיכה והוא שב לכלול כבעבר זכאות לתמיכה בין היתר מקום שהאב לומד לימודים תורניים, או לימודי תואר שני או שהוא מקבל הבטחת הכנסה.