בב"נ 8981-10-15
|
בב"נ בית משפט השלום באר שבע |
8981-10-15
21.10.2015 |
|
בפני השופט: יעקב דנינו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת:: קבועה פאטמה |
המשיבה:: מדינת ישראל |
| החלטה | |
עיון בבקשה המונחת בפניי אינה מגלה תורף טענה ממשית, שיש בה כדי להוביל להגיון ביטול החלטת ביהמ"ש מיום 7.10.15 להורות על הארכת מועד ביצוע צו ההריסה המנהלי.
טענת המבקשת, לפיה "אין ממש בטענות המשיבה, שכן, ככל שרצתה יכלה להדביק את הצו במועד" (עמ' 2 לבקשה), הינה כללית ואמורפית בטיבה, ואין בה כדי לסתור את טענת המשיבה בבקשה מיום 7.10.15, כי בשל המתיחות והאירועים הביטחוניים בירושלים לא הסתייע בידה להדביק את הצו על המבנה.
לגוף העניין. תקנה 2(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), קובעת כי על המבקש לפרט מהי זכותו המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות.
המבקשת טוענת כי המבנה נשוא הצו "נבנה על שטח שהוא בבעלות המבקשת ובני משפחתה" (ס' 3 לבקשה), ואולם, זו לא צירפה כל אסמכתא כתמיכה לטענה. בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם. על המבקשת להצביע על זכות מוכרת, וזאת לא הוכח בפניי.
אף אם כוונת המבקשת לטעון כי הוגשה על ידה תביעת בעלות לפקיד ההסדר, ייאמר כי מלבד העובדה שלא צורפה כל אסמכתא מתאימה מפקיד ההסדר, הרי אף אם הייתה מצורפת, לא היה בכך כדי ליצור זכות מוכרת, שכן, בהתאם להלכה הפסוקה, תביעת בעלות אינה אלא טענה לזכויות במקרקעין, ובוודאי שאין בה כדי לגבש זכות מוכרת במקרקעין (ראה, למשל: ע"פ 4614/07 אבו סבילה נ' הוועדה המחוזית - פורסם במאגרים).
לאור האמור, ספק אם יש מקום להיזקק ליתר טענות המבקשת, שכן, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. בהקשר זה ראה דברים מפורשים שנקבעו על ידי כב' הנשיא י. אלון:
"המערער לא מניח אפילו קצה טענה בדבר זכות נטענת בדין או כדין שיש לו כביכול בקרקע ובמבנה נשוא הצו. בהינתן זאת, לא הניח המערער תשתית כלשהי בבקשתו לביהמ"ש קמא כי המדובר כלל באדם "...הרואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה מנהלי...".... די היה בכך, עפ"י מבחני הפסיקה, לדחות על הסף בקשה שהייתה מוגשת על ידו לביטול הצו. מקל וחומר שיש בנתון זה כדי נימוק כבד משקל נוסף לדחיית בקשתו לביטול הארכת מועד ביצוע הצו - אשר מלכתחילה לא היה כלל בר זכות לבקש את ביטולו" (ס' 13 לפסק הדין בעפ"א 25706-11-14 (מחוזי ב"ש) אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל).
השווה: ע"פ 5378/08 אלמיטל פוזי (מחוזי ב"ש) - פורסם במאגרים.
על פי הוראות תקנה 6 לתקנות, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.
זאת ועוד. המבקשת אינה מציינת האם ניתן למבנה היתר כדין, ומתוך שכך, אינה מוכיחה כי קיימת בידה עילה לביטול הצו מכוח החלופה שעניינה "שהבנייה שבגללה ניתן הצו, בוצעה כדין", כנקוב בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|