בב"נ 6734-03-16 ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי עכו נ' סלאמה

מבוא

בהחלטה מיום 3/3/16 ניתנו, לבקשת המבקשת ובמעמד צד אחד, צו הפסקה שיפוטי, מכוח הוראת סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965, וצו זמני למניעת פעולות, מכוח הוראת סעיף 246 לחוק.

המשיב הגיש בקשה לביטול הצווים הנ"ל, והמבקשת הגישה תגובה בכתב לבקשתו.

דיון התקיים במעמד הצדדים ביום 12/7/16, במהלכו העיד מפקח הבנייה, מר מוחמד זועבי, ושמעתי את סיכומי הצדדים.

טיעוני הצדדים

בבקשתה למתן הצווים הנ"ל טענה ב"כ המבקשת כי, בביקור מיום 29/2/16, שערך מפקח הבנייה מר מוחמד זועבי ( להלן – "המפקח" ), במקרקעין הרלבנטיים שבאדמות כפר ירכא, שייעודם חקלאי ושלטענתה הינם בבעלות המשיב, נמצא כי מבוצעות שם, ללא היתר כדין, עבודות בנייה של הקמת בניין בן שתי קומות בשטח של 400 מ"ר לערך כל אחת, וכי נעשה במקרקעין שימוש חורג ללא היתר לכך. לטענתה, המשיב אחראי על ביצוע העבודות והשימוש הנ"ל, והצווים דרושים לשם הפסקת המשך ביצוע העבודות והשימוש החורג, בטרם יהפכו לעובדה מוגמרת.

בתגובתו בכתב טען ב"כ המשיב כי הבקשה למתן צווים הוגשה בשיהוי ניכר, שעה שלפי הבקשה עצמה, ביצוע עבודות הבנייה הנטענות נודע למבקשת כבר ביום 1/2/16, וחרף זאת, בחרה המבקשת להגיש את הבקשה אך בחלוף חודש ימים מאז, דבר המרוקן את תכלית הצווים מתוקף, שעה שצווים מסוג זה נדרשים בשל דחיפות העניין והצורך להפסיק את המשך עבודות הבנייה מיד עם גילוי דבר ביצוען. בטיעוניו בישיבת יום 12/7/16 הוסיף ב"כ המשיב כי לפי המכתב שהוגש וסומן נ/1, המבקשת ידעה על ביצוע עבודות הבנייה עוד בחודש פברואר 2015, היינו, לפני למעלה משנה, אז פנתה למשיב במכתב הנ"ל, ולכן, מנועה היא מלבקש צווי הפסקה ומניעת פעולות בשיהוי ניכר, משלא ביקשה ליתן צווים אלו מיד עם גילוי העבודות הנטענות. עוד טען ב"כ המשיב כי המבקשת לא הוכיחה, על רקע עדותו של המפקח והמסמכים שזה ערך, קיומו של חשד סביר כי למשיב קיימת זיקה כלשהיא לעבודות הבנייה נשוא הצווים, משלא הוכח כי המשיב הוא הבעלים של המקרקעין או מבצע עבודות הבנייה בפועל, כאשר לא ניתן לבסס חשד סביר כאמור על נסח טאבו משנת 2004, שכן, היה על המבקשת להמציא נסח טאבו עדכני נוכח האפשרות כי בוצע שינוי בזהות בעלי הזכויות במקרקעין מאז שנת 2004, ולא ניתן להתבסס על המסמך משנת 2016, שהוצא מהאינטרנט, משאינו תעודת עובד ציבור, אינו מאושר כדין והוא לא קביל.

ב"כ המבקשת, בתגובתה בכתב ובטיעוניה מיום 12/7/16, ביקשה לדחות את בקשת המשיב לביטול הצווים. לטענתה, המסמך משנת 2004, שסומן נ/3, לא נשלח על ידי המבקשת אלא על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ואינו מפרט את מספר החלקה ונקודות ציון של עבודות הבנייה בגינן הוא נערך, ולכן, לא ניתן לקבוע כי מסמך זה עניינו עבודות הבנייה נשוא הצווים היום. עוד הוסיפה כי די בקיומו של יסוד סביר להניח כי המשיב הוא מבצע פעולות הבנייה או הוא הבעלים של המקרקעין, על מנת לאפשר הוצאת צווים מסוג זה נגדו, וכי דבר זה הוכח בעניינו של המשיב כאן, נוכח נסח הטאבו משנת 2016 וכן זה משנת 2004. באשר לטענת השיהוי טענה ב"כ המבקשת כי המדובר בעבודות בנייה הנמצאות בראשיתן ולא בשלב מתקדם, זאת, לפי המתועד בתמונה מיום 29/2/16, ולפי הפסיקה הנוהגת, השתהות של רשות מנהלית בביצוע תפקידה אינה מקימה מניעות כלפי רשות זו שעה שמדובר בפעולה שעניינה אכיפת החוק.