בב"נ 59307-07-15 אלענאמי נ' מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין
|
בב"נ בית משפט השלום באר שבע |
59307-07-15
29.7.2015 |
|
בפני השופט: סג"נ איתי ברסלר-גונן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש: ראיד אלענאמי עו"ד עמי נחמני |
משיבה: מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין |
| החלטה | |
בפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי הנוגע למבנה בשטח 72 מ"ר בנ.צ. 207629/570363 מערבית לכביש 80 [להלן: "הצו"].
בהתאם להוראת תקנה 2(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), בקשה לביטול צו או לעיכוב ביצוע צו תוגש בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו.
עיון בצו שצורף מלמד כי הצו הודבק ביום 28.6.2015.
בסעיף 7 בבקשה נטען כי האיחור בהגשת הבקשה נבע כתוצאה מסתברת של "המאמצים הכבירים אשר עשה המבקש וגורמים נוספים אשר ניצבים לצידו... לרבות הידברות וניהול מו"מ אל מול הרשויות המנהליות השונות...".
אין במגעים שנוהלו, שטיבם מול הוועדה המחוזית לא הוברר כלל, כדי להתגבר על המועד הקבוע בתקנות, תוך עקיפת הרציונל הגלום בהוראות החוק.
תכליתו של צו הריסה מנהלי נועד למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווי הריסה, בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי (ראה: ע"פ 10505/03 אזולאי ואח' נ' מדינת ישראל, נח(2), 625). מתוך שכך, נקבעו מועדים קצובים להגשת בקשה לעיכוב או לביטול צווי הריסה מנהליים, ונקבע כי בית המשפט לא יבטל צו הריסה מנהלי, אלא בהתקיים עילות מוגבלות ומוגדרות (סעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965).
בנוסף, ובכך העיקר. בהתאם לתקנה 2(א)(1) לתקנות, על המבקש לפרט מהי זכותו המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות.
לבקשה לא צורף תצהיר, ומטעם זה בלבד ראוי היה לדחות הבקשה.
למעלה מן הצורך ייאמר כי גם עיון בבקשה אינו מייצר מסקנה בדבר זכות כלשהי של המבקש ביחס למבנה. ככל שניתן לחלץ מסקנה מן הבקשה, עולה כי לטענת המבקש עניינו של הצו בתוספת בנייה "לבית אביו בפזורה הבדווית של כסייפה" (ראו סעיף 1 בבקשה).
אם כך הוא הדבר, כי אז מעבר לעובדה שהמבקש מודה כי מדובר במבנה שאינו שייך לו, ועל כן, ברור כי אינו זכאי לבקש סעד עבור אחר זולתו, הרי בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם. על המבקש להצביע על זכות מוכרת, וזאת לא נטען, וממילא, לא הוכח.
לאור האמור, ספק אם יש מקום להיזקק ליתר טענות המבקש, שכן, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|