אבו רומי נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה שפלת הגליל

המבקש הגיש (ביום 24/8/17) בקשה לביטול צו הריסה מינהלי על פי סעיף 238א(ז)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

הבקשה לקתה בפגמים מהותיים וחסרה יסודות אלמנטריים המאפשרים להתייחס אליה ולדון בה לגופה, לרבות חוסר התייחסות כלשהי לזיקה של המבקש למקרקעין או לבניין.

משכך, קבעתי כי לא ניתן כלל להתייחס לבקשה, הוריתי למבקש לתקן את הבקשה בתוך 7 ימים, אחרת תידחה על הסף, ללא דיון (החלטה מיום 31/8/17).

לאחר הנ"ל הגיש המבקש (ביום 3/9/17) בקשה מתוקנת. בבקשה השנייה תיקן פגמים שנפלו בבקשה הראשונה בעניין זיהוי הצו שביטולו מבוקש והגורם שנתן את הצו, אך הותיר את הבקשה חסרה פרטים יסודיים. לרבות, היעדר התייחסות לזכותו של המבקש במקרקעין או בבניין, חוסר התייחסות למועד האחרון לביצוע הצו, למועד בו נודע למבקש דבר קיום הצו ולנסיבות בהן נודע לו, ולהליכים מינהליים ושיפוטיים שהתקיימו בקשר עם הבניה.

כל הפרטים החסרים הנ"ל אמורים לקבל ביטוי בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי, על פי על פי תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בעניין צו הריסה מינהלי), תש"ע-2010 (להלן: "התקנות"):

"בקשה לביטול צו או לעיכוב ביצוע צו תוגש בכתב לפי הטופס שבתוספת הראשונה, בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו"

ועל פי נתונים שיש לכלול בבקשה בהתאם לטופס המופיע בתוספת הראשונה לתקנות.

סעיף 6 לתקנות קובע:

"בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלה, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו."

על כן ומכיוון שלא התקיימו בבקשה המתוקנת כל התנאים הקבועים בתקנות, אפשרתי למבקש, לפנים משורת הדין, להגיש בקשה מתוקנת פעם שניה, בהתאם להוראות התקנות כאמור, עד ליום 7/9/17, אחרת תידחה הבקשה על הסף, ללא דיון, בהתאם לתקנות (החלטה מיום 4/9/17).