בב"נ 44592-02-16 ועדה מקומית לתכנון ובנייה מודיעין נ' נעמה ואח'
|
בב"נ בית משפט השלום רמלה |
44592-02-16
19.4.2016 |
|
בפני השופטת: רבקה גלט |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: ועדה מקומית לתכנון ובנייה מודיעין עו"ד חכם |
המשיבים: 1. עובדיה נעמה 2. א.ש בקראי בע"מ 3. נעמה עסקים בע"מ עו"ד גדרון ו שרעבי |
| החלטה | |
|
הועדה המקומית לתו"ב מודיעין-מכבים-רעות, עותרת למתן צו הפסקה שיפוטי, לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק).
רקע
על פי הבקשה, עסקינן בשימוש חורג המבוצע על ידי המשיבות, לצורך ניהול בית קפה, ללא היתר ובניגוד לתכנית החלה, ללא טופס 4, וללא רישיון עסק, בנכס המצוי בשדרת המקצועות 8 הקדר 1 במודיעין, הידוע כגוש 5891 חלקה 26 מגרש 213 (להלן: המקרקעין).
הנכס מוחזק ומנוהל על ידי המשיבה 2, השוכרת אותו מידי המשיבה 3. המשיבה 1 הינה בעלת מניות ודירקטורית במשיבה 3, והיא הבעלים של המקרקעין.
בנוגע לשימושים שעושים המשיבים במקרקעין, נוהל בפניי הליך קודם, בין אותם צדדים, ב-בב"נ 51238-11-15 (להלן: ההליך הקודם), שם נדונה עתירת המבקשת למתן צו למניעת פעולות, לפי סעיף 246 לחוק. במסגרת אותו הליך נשמעו עדויות וטיעונים, באריכות רבה.
מוקד המחלוקת בין הצדדים בהליך הקודם, היה נעוץ בשאלה האם השימוש שבוצע במקרקעין היה בגדר של חנות מפעל, המותרת במקרקעין לפי התכניות, או שמא נוהל למעשה בית קפה, שהוא שימוש הנוגד את התכניות.
ביום 14.1.16 ניתנה החלטתי (להלן: ההחלטה הקודמת), בה קבעתי כי המבקשת לא הוכיחה שהשימוש המבוצע על ידי המשיבים, מהווה פעולת הכנה העלולה לגלוש לקראת פעולה שהיא עבירת בנייה, ולא הוכח כי מנוהל במקרקעין בית קפה. למסקנה זו הגעתי לאחר שהוברר כי הפעולות בגינן הוגשה הבקשה, התמצו בכך שהמשיבה הציבה בתוך חלל חנות המפעל שולחנות וכסאות, לצורך אכילה ושתייה במקום.
קבעתי כי הוכח שהיקף המכירות וסוגי המזון הנמכרים, מצומצמים בהרבה לעומת אלה הנמכרים בבתי קפה, זאת בעיקר על בסיס עדותה של נציגת המשיבה (גב' ברקאי), לפיה העסק מצומצם מאד לעומת בתי קפה, מבחינות שונות: לא נמכרות בו מנות מתפריט, לא מועסקים מלצרים, ולא מכינים מנות מחומרי גלם שהובאו מבחוץ, למעט חומרים בסיסיים (ירקות, גבינות, טונה).
לאור טיבו המצומצם של העסק, כפי שהוכח, בצירוף לחוסר בהירות מסוים בעניין מדיניות הרשות ופרשנותה לתכנית, קבעתי כי בהחלט ניתן לראות את העסק כשימוש נלווה לשימוש העיקרי, לצורך קונדיטוריה, שהוא בגדר הייעוד על פי התכנית: לתעשיה.
בנוסף לכך, קבעתי כי אין מקום למתן צו למניעת פעולות בטרם בוצעה עבירה כלשהי על ידי המשיבה, שעה שביצעה לכל היותר פעולות מינוריות של הצבת שולחנות וכיסאות, ושעה שמתן הצו צפוי לגרום לה נזק של ממש.
לאחר מתן ההחלטה הקודמת, ביום 16.12.15, הוגשה הבקשה שבפניי.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|