בב"נ 11579-06-15 אעסם נ' מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ואח'

בהתאם להוראת תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), על המבקש לפרט מהי זכותו המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות.

במקרה דנא, נטען כי "המבקש ובני משפחתו מתגוררים בשטח הצמוד ליישוב תל שבע מזה מעבר ל-30 שנה..." (ס' 1 לבקשה).

ואולם, העובדה כי המבקש מחזיק במקרקעין שנים רבות, אינה מסייעת ליצירת זכות מוכרת. זאת, מאחר שבהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם.

על פי הוראות תקנה 6 לתקנות הנ"ל, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.

לאור האמור, ספק אם יש מקום להיזקק ליתר טענות המבקש, שכן, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. ראה והשווה: ע"פ 5378/08 אלמיטל פוזי (מחוזי באר שבע) - פורסם במאגרים.

זאת ועוד. המבקש אינו מציין האם ניתן למבנה היתר כדין, ומתוך שכך, אינו מוכיח כי קיימת בידו עילה לביטול הצו מכוח החלופה שעניינה "שהבנייה שבגללה ניתן הצו, בוצעה כדין", כנקוב בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

באשר לטענת המבקש כי ביצוע הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, שכן, "המבקש ביצע שיפוץ כללי ויסודי לבניין, הוא לא הרס קירות ולא גגות" (ס' 2 לבקשה), לא צורפו כל אסמכתאות מתאימות.

בכל ההערכה, לא ניתן להלום כי יבוא אדם ויעלה באופן אמורפי, נטול אסמכתאות, טענה המבקשת לקעקע תוקפו של צו הריסה מנהלי, ובכך יחפוץ כי ביהמ"ש יורה על ביטול צו הריסה, אשר בהתאם להוראות החוק וההלכה הפסוקה, דחייתו או ביטולו יינתנו במשורה, רק במקרים בהם נמצא יסוד לטענה כי מתקיימת איזה מבין העילות המצומצמות הקבועות בדין לביטול הצו.

חרף כל האמור. נוכח טענת המבקש לפיה בכוונתו להוכיח כי ביצוע הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, באמצעות תצהיר מהנדס מטעמו, ובפרט מכוחן של תצלומי אוויר רלוונטיים, סבורני כי ראוי במקרה דנא לדון בבקשה לגופה, תוך שהתרופה לאי העמידה בתקנות, יכולה לבוא לידי ביטוי בדרך של פסיקת הוצאות הולמות, אשר פגיעתן במבקש פחותה ומדתית יותר. בחשבון פסיקת ההוצאות אפשר כי ביהמ"ש ייקח בחשבון כי עיתוי מועד הגשת הבקשה פגע, ככל שכך אומנם יוכח, בהיערכות המשיבה לביצוע הצו ובעלויות הכספיות שנגזרו מכך.