באראן נ' הרוש ואח'

החלטה

בענין : דחייה על הסף של התביעה כנגד הנתבעת 2

1. התובע הגיש תביעה ע"ס 5,000 ₪ נגד הנתבעים .

התובע הזמין שתי דלתות כניסה מהעסק של הנתבע 1 בעלות של 5,300 ₪ ושילם לנתבע 1

3,000 ₪ על חשבון התמורה . אין מחלוקת כי הסך של 3,000 ₪ , אשר שולם באמצעות כרטיס

האשראי של התובע נגבה בפועל ע"י הנתבעת 2 , שהיא חברה שבבעלותה מפעל ליצור דלתות

ומוכרת דלתות לנתבע 1 .

התובע טוען כי הנתבע הפר את ההסכם ביניהם בכך שלא ביצע את העבודה במועד וסירב להחזיר

את הכסף ששולם . בנוסף להחזר הסכום ששולם , נתבע סך של 2,000 ₪ בגין עוגמת הנפש

שנגרמה לתובע , אשר נאלץ להתקשר עם קבלן אחר לשם התקנת הדלתות .

עילת התביעה נגד הנתבעת מבוססת על העובדה כי הסך של 3,000 ₪ נגבה בפועל על ידה ,

במסגרת הקשרים המסחריים בינה לבין הנתבע ועל עשיית עושר ולא במשפט כיוון שהנתבעת

לא נתנה לתובע כל תמורה כנגד התשלום שקיבלה ממנו .

2. הנתבעים מבקשים לדחות על הסף את התביעה נגד הנתבעת 2 בשל חוסר יריבות .

הנתבעת טוענת כי הנתבע הורה לתובע להעביר את הסך של 3,000 ₪ ישירות אליה כחלק מפרעון

חוב של הנתבע לנתבעת בגין רכישת סחורות במסגרת עסקאות אחרות ( ס' 13 לכתב ההגנה מטעם

הנתבעת ) . הנתבע מדגיש כי גם אם התביעה תתקבל יהיה מקום לחייב רק את הנתבע בהחזרת

הסך של 3,000 ₪ .

יוער כי הנתבעים הפנו בכתבי הטענות לקבלה שהוציא הנתבע לנתבעת עבור הסך של 3,000 ₪

אך מסמך שכזה לא צורף לבקשה לסילוק על הסף או לכתב ההגנה של הנתבעת 2 .