באנשוויג נ' רוקח ואח'

פסק דין

עניינה של תובענה זו הינה תאונת דרכים שארעה ביום 14.2.2010 בראשון לציון.

לפי דו"ח השמאי נגרם לרכב התובעת נזק בחלק האחורי ימני של הרכב.

התובעת העידה היום ולפי גרסתה היא נסעה ברמזור ישר, לאחר שחצתה את הצומת ונסעה בנתיב הימני, הגיע מנתיב השתלבות רכב אשר השתלב בפתאומיות בנתיבה, ועצר בפתאומיות.

התובעת עצרה אחריו ואז פגע בה הנתבע 1 מאחור.

יש לציין כי משנשאלה התובעת מה היה סוג הרכב אשר השתלב מימינה ועצר בפתאומיות, לא זכרה התובעת איזה רכב זה היה , התובעת אף לא היתה בטוחה מה היה צבעו של הרכב.

כמו כן, מעדות התובעת לא ברור מדוע עצר הרכב שלפניה שכן, אף לפי גרסת התובעת לא ארע שום ארוע או לא קרה שום מעצור אשר היה אמור לעצור את נסיעתו של הרכב שלפניה.

בנסיבות אלו גרסת התובעת אינה סבירה בעיני ואני מעדיפה את גרסת הנתבע מס' 1, אשר העיד היום.

בעניין זה אציין כי לפי גרסת הנתבע מס' 1, הוא נסע ישר ברמזור, כאשר כבר בחולפו את הצומת ראה את התובעת מגיעה מנתיב ההשתלבות מימין מתוך כוונה להשתלב בנתיבו.

מחלף את הצומת השתלבה כבר התובעת לתוך נתיבו והוא לא הספיק לעצור ופגע ברכב התובעת מאחור.

גם משקיבלתי את גרסת הנתבע מס' 1, סבורני כי יש לייחס לנתבע מס' 1, רשלנות תורמת לקרות התאונה.

כאמור לעיל, הנתבע מס' 1, הודה כי ראה את רכב התובעת משתלב מימין עוד בעודו מצוי בצומת, בשלב זה היה על הנתבע מס' 1, להאט את רכבו ולאפשר לתובעת להשתלב בנתיבו, שכן כפי שכבר נפסק בפסיקה, זכות קדימה אינה זכות מוחלטת.

העובדה כי הנתבע מס' 1, לא הצליח לעצור את רכבו כאשר התובעת הספיקה כבר להשתלב לתוך נתיבו, משמעה כי הנתבע מס' 1, נסע במהירות גבוהה מידי, בנסיבות העניין ובמיוחד בהתחשב בעובדה כי כבר ראה את התובעת מנסה להשתלב בתוך נתיבו, כאשר היה בתוך הצומת.

בנסיבות אלו, אני מוצאת לייחס לנתבע מס' 1, אחריות בשיעור של שלושים אחוז לקרות התאונה.

ועל כן אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 4,984 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.2.2010, אגרת משפט בסך 347 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,100 ₪.

ניתנה והודעה היום י"א סיון תשע"א, 13/06/2011 במעמד הנוכחים.

ענת דבי, רשמת

הוקלד על ידי: חיה ג'רבי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: