באבאיאן ואח' נ' טל

החלטה

מונחת בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר הגנה ובהעדר התייצבות המבקשת לדיונים שנקבעו.

ביום 01.02.2010 הגישו המשיבים כתב תביעה, לפיו, ביקשו לחייב את המבקשת בפיצוי בסך 20,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו בתקרת דירתם עקב נזילה שמקורה מדירה שבבעלות המבקשת. המבקשת לא הגישה כתב הגנה וללא התייצבה לדיון ההוכחות בתיק שהיה קבוע ליום 01.07.2010. ביום הדיון, ולאחר עיון בכתב התביעה ושמיעת טיעוני המשיב 2 בפניי, מצאתי לנכון לחייב את המבקשת לשלם למשיבים סך של 10,000 ₪ עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב סירובה לביצע התיקון הדרוש. עוד קבעתי בפסק הדין כי חלה חובה על המבקשת לדאוג לתיקון הליקויים ולממנם על חשבונה. המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה נטען כי ההזמנה לדין נמסרה למבקשת לכתובת לא נכונה. ביום 27.09.10 הוריתי על ביטול פסק הדין מיום 01.07.10. במסגרת אותה החלטה, ניתנה למבקשת אורכה להגשת כתב ההגנה מטעמה וקבעתי מועד לדיון, וזאת ליום 21.10.10. מועד הדיון הנ"ל הגיע, ושוב נמצא כי לא הוגש כתב הגנה, ושוב, המבקשת לא התייצבה לדיון. על כן, ומשנמצא כי המבקשת זומנה כדין, ולאחר ששמעתי את טיעוני המשיבים, לפיהם, הליקויים בדירתם הולכים ומחמירים, והמבקשת וחרף התחייבותה לתקן את הליקויים, בפועל לא ביצעה תיקון כלשהו, נעתרתי לבקשת המשיבים למתן פסק דין על סמך כתב התביעה וחייבתי את המבקשת במלוא סכום התביעה.

כעת, טוענת המבקשת כי ההחלטה מיום 27.09.10 מעולם לא הגיעה לידיה או לכתובת משרד עורך דינה על אף שביקשה ממזכירות בימ"ש לעשות כן. אין בידי לקבל טענה זו. בדיקת אישורי המסירה מעלה כי ההחלטה נשלחה ביום 03.10.10 לכתובת מגורי המבקשת שברחוב "החוף, דירה מספר 25227 מושב שבי ציון". זו הכתובת שהמבקשת ציינה בבקשתה הראשונה לביטול פסק הדין ושביקשה לשלוח אליה את כתבי הדין. לא זו אף זו: במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון מהי הסיבה למחדלו של המבקש מחד ומה הם סיכויי ההצלחה שלו, אם יבוטל פסק הדין, מאידך. כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום בשל העדר המצאה כדין של כתב התביעה לידי הנתבע או כל החלטה אחרת שלא פעל על פיה, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, בלי להתייחס למשקלן של הטענות ולסיכויי הצלחה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פדח 395,397).

החלטת ביהמ"ש מיום 27.9.2010 לפיה בוטל פסק הדין שניתן ביום 01.07.10 ונקבע מועד דיון חדש, הומצאה לכתובת המבקשת כדין, המבקשת הוזמנה כדין ובית המשפט בדק את מסמכי המסירה ושוכנעתי כי המסירה בוצעה כדין. במצב דברים זה, מוטל הנטל על המבקשת לשכנע בדבר אמיתות טענתה כי לא הוזמנה כדין, וכי לא ידעה על דבר ההליכים כנגדה (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 36 ורע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם). המבקשת טענה כאמור, באופן סתמי, כי מעולם לא קיבלה לידיה את החלטת בית המשפט מבלי להתייחס לאישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט ולכתובת בה בוצעה המסירה. המבקשת לא הצליחה לעמוד בנטל לסתור את החזקה בדבר תקינותו של ההליך.

אף בחינת סיכויי הצלחת הגנת המבקשת מעלה כי נזקי המשיבים בדירתם הולכים ומחמירים בשל מחדלה של המבקשת בתיקון הנזילה החמורה שבביתה. במשך זמן רב המבקשת נמנעה מלתקן את הנזילה וניכר כי הרטיבות פשטה ברוב התקרות שבדירת המשיבים עובדה הגורמת להם לעוגמת נפש רבה והמצריכה מימון לתיקונם. בדיון שהתקיים ביום 21.10.10 נמסר על ידי המשיבים, כי עורך דין מטעם המבקשת יצר איתם קשר וביקש הסכמתם לביטול פסק הדין שניתן ביום 01.07.10 תמורת תיקון הליקויים על ידי המבקשת. המשיבים הביעו הסכמתם, אם כי, מאז אותה שיחה לא נעשה כלום על ידי המבקשת. דומה, כי בנסיבות, אף אין כל הגנה בפי המבקשת. המבקשת ידעה על קיומו של פסק הדין מיום 01.07.10, ביקשה לבטלו, וחרף זאת, לא נקפה אצבע מאז, לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון ללא כל סיבה מוצדקת.

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"א, 26 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: