ב.ש.נ.ע.ט. (2001) שמירה וניקיון בע"מ נ' המוסד ל ביטוח לאומי

החלטה

1.ביום 29.7.09 הגישה התובעת את תביעתה בהליך זה, במסגרתו ביקשה לקבל את הסעדים הבאים:

א.הצהרה לפיה אין הנתבעת חייבת כספים לנתבע.

ב.הצהרה לפיה הנתבע נקט בהליכי גביה נגדה, שלא כדין.

ג.מתן צו המורה על ביטולו המיידי של צו העיקול שהוטל על חשבון הבנק של התובעת.

2.במהלך הזמן שחלף מאז נפתח ההליך ועד היום, הצדדים באו בדברים, התקיימה ישיבה מקדמית בפני כב' השופט ארמון, וכן חל שינוי מהותי במצב העובדתי, בכל הנוגע לעיקולים השונים, אשר בוטלו בינתיים.

3.ביום 22.10.11, לאחר שהצדדים נמנעו מלפעול בהתאם להחלטות בית הדין, נמחקה התביעה מחוסר מעש.

4.בעקבות כך, הגישה התובעת ביום 30.10.11, בקשה לביטול פסק הדין. אין בבקשה כל הסבר של ממש לעובדה כי התובעת נמנעה מלפעול בהתאם להחלטת בית הדין. בקשה זו הועברה לתגובת הנתבעת, אשר הודיעה כי היא מתנגדת למבוקש.

5.כמתחייב בתקנות, נקבע דיון בבקשה, אשר התקיים ביום 12.12.11.

בדיון האמור, הבהיר ב"כ התובעת בין היתר את הדברים הבאים:

"ב"כ המבקשת: לשאלת בית הדין, אני מבהיר כי העיקולים שהוטלו עלינו בתחילת הדרך בוטלו בינתיים, בהתאם לאישורים אותם אני מראה לבית הדין. לשאלת בית הדין אני משיב כי כרגע אנחנו לא נדרשים לשלם חוב כלשהו למוסד לביטוח לאומי. אנו שוקלים הגשת תביעה נזיקית נגד המוסד לביטוח לאומי על כל מה שנגרם לנו.

לשאלת בית הדין, מדוע אם כן אנחנו מבקשים לנהל הליך משפטי, אני משיב: בעת הגשת התביעה ב-29.7.09 בית הדין התבקש להצהיר כי אין לנתבעת חוב כספי וכי פעולות הגביה שננקטו נגדה בוצעו שלא כדין. זה שהמשיב החזיק ותפס רכבים וביצע עיקולים ולאחר מכן התחרט וביטל, אין בה בכדי לפגום בסעד הצהרתי שנתבקש בית הדין לתת בהליך עצמו. על כן, אנו עומדים על כך שבית הדין יכריז ויצהיר כי ביום ביצוע פעולות הגביה, עיקול הרכבים ותפיסתם, לא היתה התובעת חייבת מאומה למשיב."

6.לכך, יש להוסיף את טענתו של ב"כ התובעת בדיון שהתקיים בפני כב' השופט ארמון ביום 30.6.11, שם נאמר מפי ב"כ התובעת בפתח הדיון:

"לטענתי, כרגע הנתבע אינו מייחס לתובעת חוב כלשהו".

7.עולה מן האמור, כי בניגוד למצב שהיה קיים בתחילתו של ההליך המשפטי, הרי שלשיטת התובעת עצמה, נכון להיום, המוסד לביטוח לאומי אינו מייחס לה חוב כלשהו, ואף ביטל בינתיים את העיקולים השונים שהוטלו. (לעניין זה אף הוגשו לתיק אישורי המוסד לביטוח לאומי מהם עולה כי ביום 16.1.10 וביום 5.6.11, בוטלו 18 עיקולים שונים שהוטלו על התובעת).

במצב דברים זה, בו לטענת התובעת עצמה, אין מייחסים לה חובות אצל הנתבע, וכי העיקולים שהוטלו עליה, בוטלו בינתיים, לא ברור לבית הדין, מדוע מבקשת התובעת להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי, שעניינו סעדים הצהרתיים בדבר חוב ועיקולים כאמור.

8. גם ניסיונו של בית הדין בישיבה האחרונה להבין את פשר בחירתה של התובעת להמשיך ולנהל את ההליך, לא קיבלו מענה ענייני, וניכר כי כל שמבקשת התובעת בעצם המשך הליך זה, לא נועד אלא "להכין את הקרקע" לתביעת הנזיקין, אותה הצהירה כי בכוונתה להגיש.

9.מעבר לעובדה כי התובעת לא הביאה בבקשתה כל טיעון אשר יסביר את מחדליה בהליך, בגינם ניתן פסק הדין המוחק את התובענה, הרי שכפי שפורט לעיל, המדובר בהליך אשר לנוכח ההתפתחויות שאירעו מאז נפתח ועד היום, הפך למעשה להליך תיאורטי, אשר הסעדים המבוקשים בו, אינם רלוונטיים עוד.

לפיכך, מאחר שבית דין זה אינו עוסק בסוגיות תיאורטיות, הרי שאין כל טעם אשר יצדיק ביטולו של פסק הדין והמשך הדיון בתביעה.

10.יחד עם זאת, מאחר שמדובר במחיקת התביעה בלבד, אשר אינה מהווה מעשה בית דין, וככל שסבורה התובעת כי עניין כלשהו בתביעתה המקורית, ראוי להתברר בערכאה שיפוטית זו, פתוחה בפני התובעת הדרך להגיש תביעה חדשה ועדכנית, תחת זו שנמחקה.