עתירה לגילוי ראיה חסויה במסגרת תיק בימ"ש יהודה 3268/15

 (העתירה נדחתה)

תאריך הישיבה: 15 בפברואר 2016, ו' באדר התשע"ו.

המבקש עומד לדין בבית המשפט הצבאי יהודה באשמת סחר בציוד מלחמתי, זריקת אבנים ורימוני גז לעבר כוחות הביטחון בשנים 2010-2013, זריקת שני רימוני יד במהלך שנת 2012, ייצור בקבוק תבערה וניסיון להשליכו לעבר כוחות הביטחון.

מספר חודשים לאחר הגשת כתב האישום חתם מפקד כוחות צה"ל באזור על תעודת חיסיון בנוגע למשפטו של המבקש. לפי התעודה אין למסור לבית המשפט ולהגנה מסמכים ופרטים הנוגעים לפרטי זיהוי של אנשי שב"כ, שיטות פעולה של השב"כ או מידע שעשוי לחשוף פרטים כאלה.

ההגנה הגישה בקשה לחשוף מסמכים ומידע מן החקירה, שלטענתה אינו יכול לחסות תחת תעודת החיסיון. בדיון שנערך בפניי טענה התביעה כי חלק ניכר מן המסמכים שביקשה ההגנה אינו חסוי ואין מניעה להעביר את רובו לידי ההגנה. מצד שני, המסמכים שתעודת החיסיון חלה עליהם צריכים להישאר חסויים, ובמקרה זה אין אפשרות אפילו לתת רשימה שלהם או תמצית של תוכנם, מחשש שייחשפו פרטים סודיים על שיטות הפעולה של השב"כ.

בתום הדיון הוריתי להגנה להגיש מסמך, ובו פירוט של המסמכים המבוקשים ושל טיעוני ההגנה בהליך העיקרי (להלן – מסמך ההגנה), כדי שאפשר יהיה לבחון לאורם את החומר החסוי ולברר אם יש בו דבר שיכול להועיל להגנה.

מסמך ההגנה אכן הוגש בסוף פברואר, וסמוך אחר כך הוצג לעיוני המידע החסוי בעניינו של המבקש.

לפי מסמך ההגנה, קו ההגנה העיקרי של המבקש הוא הודאתו בעבירות היא הודאת שווא, שנגבתה ממנו תוך הפעלת לחץ מצד מדובבים בחקירת השב"כ, בזמן שהיה מנוע מלפגוש סנגור ונתון במצב רפואי קשה. לכן נדרשים לה מסמכים מן החקירה וראיות אחרות התומכות בטענות אלה.

מרבית המסמכים שהתבקשו במסמך ההגנה הם מסוג המסמכים שעל פניהם אינם חסויים. בין המסמכים הללו דוח תנועות של המבקש בין מתקני השב"ס, צווי מניעת המפגש עם סנגור, דף מידע לעצור שהוצג בפני המבקש בראשית חקירתו, אמרות מחקירתו של נחקר אחר, שהוזכר במהלך חקירתו של המבקש, מזכרים של המשטרה המתעדים את בקשותיו לדבר עם סנגורו. גם התביעה הסכימה כי לא צריכה להיות מניעה עקרונית למסור את המסמכים הללו להגנה, והקשיים היחידים הצפויים הם שהמידע אבד או שהוא חסר או שגוי.

המידע החסוי שהתבקש הוא פרפראזות מדיווחים של מי ששהה בתאו של המבקש במהלך החקירה, ופרפראזות ממידע מודיעיני שהביא למעצרו של המבקש.

עיינתי במידע החסוי שהוצג בפניי, והשוויתי אותו למידע הגלוי שכבר הועבר לידי ההגנה. מצאתי כי האמרות והזכ"דים הגלויים מתארים נכונה את סדר השתלשלות הדברים בחקירת המבקש בשב"כ. המסמכים החסויים עשויים ללמד על שיטות פעולה של גורמי החקירה, ולכן יש הצדקה להותיר אותם ואת תיאורם חסויים. אין הם כוללים פרטים חדשים, או רמזים שאינם עולים מן המידע הגלוי על הסיבה לכך שהמבקש החליט להודות בחלק מן החשדות נגדו. אין בהם כדי לסייע בהגנת המבקש. לכן, האינטרס להותיר אותם חסויים עולה על האינטרס של המבקש לקבל לידיו את כל חומר החקירה  בעניינו.

לאור זאת, אני דוחה את הבקשה לחשוף מסמכים שנזכרו במסמך ההגנה, ואשר חוסים תחת תעודת החיסיון.

ניתנה היום, 21 באפריל 2016, י"ג בניסן התשע"ו, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.