ב"ש 1281/17

המשיב עצור מיום 09.11.16, ומאז הוא מאושפז גם בבית החולים, ולכן טרם נחקר חקירה יעילה כלשהי.

התביעה שבה ומבקשת את הארכת מעצרו, לצורך חקירה. כיוון שהמשיב עצור באופן פורמאלי למעלה מ – 75 ימים, מוגשת הבקשה ישירות לבימ"ש זה.

בשל מצבו הרפואי, לא הובא המשיב היום לדיון בבקשה, והדיון נערך בהעדרו בהסכמת הסנגור.

בדיון היום, הציג התובע מכתב מאת הרופא המטפל במשיב ביחידת הטראומה בביה"ח בלינסון, ממנו עולה כי המשיב עדיין אינו כשיר לחקירה, וכי אף שהוא כבר לא מורדם, הוא עדיין מונשם ומצוי בטיפול תרופתי. לרופא כותב המכתב אין אפשרות לחזות האם בתקופה הקרובה יחול שיפור משמעותי במצבו הרפואי של המשיב, שבעקבותיו יהא כשיר לחקירה או יוכל לנוע עצמאית.

התובע ביקש את הארכת מעצרו של המשיב ב – 15 ימים נוספים, בתקווה כי במהלך תקופה זו ניתן יהיה לחקור את המשיב. לשאלתי השיב התובע כי מאחר שאין לדעת מתי יהפוך המשיב להיות כשיר לחקירה, ויש חשש כי אם אכן יוכל להשתחרר מבית החולים יהפוך למבוקש ומעצרו יחייב סיכון חייהם של חיילי צה"ל, יש הצדקה להמשיך להחזיק את המשיב במעצר בבית חולים ישראלי, למרות העלות הנכבדה למשלם המיסים הישראלי.

הסנגור הנכבד טען כי בהעדר חקירה, אין הצדקה למעצר. המכתב הרפואי מבהיר כי אין לדעת מתי יחזור המשיב להיות כשיר לחקירה, ובינתיים משפחתו אינה יכולה לבקרו. הסנגור הציע לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית חולים "אל מוקסד" במזרח ירושלים, תוך התחייבות כי אם יהפוך המשיב לכשיר לחקירה, יודיעו על כך גורמי הרפואה לכוחות הביטחון. לטענתו, מאחר שהחשדות נוגעים לפיגוע דקירה שביצע המשיב לבדו, אין חשש ממשי לשיבוש הליכי חקירה, והחשש היחיד הוא להמלטות מאימת הדין. חשש זה כרגע אינו קיים, ואם יהיה המשיב כשיר לנוע עצמאית, אפשר יהיה להבטיח את התייצבותו לחקירה באמצעות תמריצים כספיים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, מצאתי כי במקרה זה יש מספר שיקולים נוגדים: מצד אחד מדובר בחשדות לביצוע עבירה חמורה ביותר, המלמדת על מסוכנות, ודינה עונש כבד, מה שמקים עילת מעצר ברורה של מסוכנות וחשש להמלטות מן הדין; מצד שני, המעצר המבוקש הוא לצורך חקירה, ובמצבו הנוכחי של המשיב, החקירה אינה מתקיימת; המשיב אינו כשיר לחקירה, ואין צפי ברור מתי יהפוך להיות כשיר לחקירה; מצד שני, כל עוד הוא מאושפז והכרתו מעורפלת, הפגיעה בחירותו עקב המעצר היא פורמאלית בלבד. החזקתו של המשיב בבית חולים ישראלי נעשית על חשבון משלם המיסים הישראלי, אולם ייתכן כי בהשוואה למבצע שיידרש לשם הבאתו בחזרה לחקירה לאחר שישוחרר מבית החולים, מחיר זה כדאי לשלמו. כפי שמסר התובע, המניעה לחקירתו של המשיב היא העובדה שהוא מקבל תרופות הפוגעות במצב ההכרה שלו; מצד שני, הפסקת הטיפול התרופתי רק כדי לחקור את המשיב, נראית בעיניי לא ראויה, לפחות בשלב זה.

מאחר שמצאתי כי בימים האחרונים חל שיפור מסוים במצבו של המשיב, והוא הועבר מהיחידה לטיפול נמרץ, ליחידת הטראומה, אני מוכן להאריך את מעצרו של המשיב בעשרה ימים נוספים, מתוך תקווה כי במהלך תקופה זו, תתבהר התמונה, האם יהא כשיר לחקירה והעמדה לדין, במידת הצורך, אם לאו.

במהלך ימים אלה, יש לצפות כי התביעה וההגנה יגבשו חלופת מעצר שתשביע את רצון שניהם,

 למקרה שלא יחול שיפור משמעותי במצבו של המשיב, ולא ניתן יהיה לחקור אותו בעתיד הנראה לעין.

לפיכך, אני מקבל את בקשת התביעה ומאריך את מעצרו של המשיב, עד ליום 15.02.17.

ניתנה והודעה היום, 05 בפברואר 2017, ט' בטבת התשע"ז, בנוכחות ב"כ המשיב והתוב"ץ.

_______________

שופט

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: