ב' נ' כונס נכסים הרשמי ואח'

השופט י' אלרון:

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ג' ציגלר) בפש"ר 62733-03-15 מיום 1.3.2017, בגדרו, בין היתר, נדחתה בקשת המערער לקבל צו הפטר, במסגרת הליך פשיטת הרגל בעניינו, מ"חוב מזונות עבר" אותו הוא חב למשיב 3 (להלן: המוסד לביטוח לאומי).

רקע והליכים קודמים

2. המערער, יליד 1964, גרוש ואב לשלושה ילדים. כיום, מתגורר המערער עם בת זוג, שהיא גרושה, ואם לקטינה בשנות העשרה לחייה המתגוררת עימם, ועם בנם המשותף, כבן 8. בנוסף, למערער שתי בנות מנישואיו הראשונים, ילידות 1997, בעלות מוגבלות.

3. לאחר שנקלע לקשיים כלכליים, ניתן ביום 28.4.2015 צו כינוס לנכסי המערער, על פי בקשתו ובהיעדר התנגדות מטעם המשיב 2 (להלן: כונס הנכסים). במסגרת צו הכינוס החל המערער בהליך להשבת חובותיו, בהתאם לתנאים שנקבעו בו. בין היתר, נקבע צו תשלומים בסך 600 ש"ח אותו שילם המערער לקופת הכינוס מדי חודש.

           בהמלצת כונס הנכסים, מינה בית משפט קמא את המשיב 1 (להלן: המנהל המיוחד או עו"ד וייס) למנהל המיוחד לנכסי המערער, והדיון בבקשת המערער לפשיטת רגל נקבע ליום 1.3.2017.

4. ביום 28.2.2017 הגיש עו"ד וייס דו"ח מסכם, בו העמיד את חובות המערער על סך 131,999 ש"ח, לארבעה נושים שונים, מתוכם 1,322 ש"ח בדין קדימה.

           עוד עלה מהדו"ח המסכם כי למערער חוב למוסד לביטוח לאומי, בגין תשלומי מזונות אותם נמנע המערער מלשלם לבנותיו החל משנת 1998. חוב זה עומד על כ-260,000 ש"ח, לאחר הליכי גבייה וקיזוזים שונים שנקט המוסד לביטוח לאומי (להלן: חוב המזונות). יחד עם זאת, צויין בדו"ח כי המוסד לביטוח לאומי לא הגיש תביעת חוב למנהל המיוחד בשל חוב זה, למרות שהוצע לו לעשות כן במהלך הכנת הדו"ח.

5. לאחר שסקר את מכלול הנתונים, בכלל זה נסיבותיו האישיות של המערער, מצבת נכסיו ויכולת השתכרותו, בא המנהל המיוחד בהמלצה להכריז על המערער כפושט רגל ולהעמיד את סכום צו התשלומים החודשיים בעניינו על סך של 1,500 ש"ח, לתקופה של 36 חודשים.