פס"ד לפרסום למשלוח צו הורות

לפניי תובענה למתן צו הורות פסיקתי, שהגישו התובעות לבית המשפט, לפיו תוכר תובעת 2, בת הזוג של תובעת 1, כהורה נוסף על הקטין עם לידתו.

השאלות בהן ידון פסק הדין:

א.   האם ניתן להוסיף אדן נוסף, מעבר לארבעת האדנים שקבע כבוד השופט הנדל בבע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה (פורסם בנבו, 1.4.2015) - אדן של הורות הסכמית, כיוצר הורות ומאפשר קבלת צו הורות פסיקתי?

ב.    האם ניתן ליתן צו הורות פסיקתי גם במהלך ההיריון כך שתחולתו תהיה מיום הלידה? האם יש להורים העתידיים זכויות וחובות ביחס לעובר גם במהלך ההיריון? או במילים אחרות, האם קיימת אחריות הורית עוד טרם הלידה, קרי מהמועד בו החלום והמאמצים להיות הורה מתחילים להתממש והופכים מרעיון להיריון?

ג.     האם צו ההורות הפסיקתי הוא דקלרטיבי או קונסטיטוטיבי (וככזה האם ניתן להחילו רטרואקטיבי מיום הלידה)? האם יש צורך להבחין אותו במקרים שונים של קביעת הורות (אימוץ, פונדקאות, הורות ביולוגית, הורות פיזיולוגית והורות מכוח זיקה לזיקה או הורות הסכמית)?

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1. התובעות הן בנות זוג משנת 2012, המתגוררות תחת קורת גג אחת ומנהלות משק בית משותף. התובעות חיו יחדיו כידועות בציבור לכל דבר ועניין עד למועד נישואיהן.
2. ביום 20/1/14 חתמו התובעות על הסכם חיים משותפים בפני עורכת דין (להלן - "ההסכם"). במסגרת ההסכם הסדירו התובעות את סוגית הרכוש והקדישו פרק שלם בהסכם לדיון על אודות הרחבת התא המשפחתי וגידול הילדים. על ההשלכות והמשמעויות הנובעות מכך אעמוד בהרחבה בהמשך.

3. במהלך השנים שכרו התובעות דירות במשותף ובמהלך שנת 2015, רכשו התובעות דירה ורשמוה על שם שתיהן בחלקים שווים. התובעות אף נטלו משכנתא במשותף לשם מימון רכישת הדירה.

4. מאחר שהמצב המשפטי דהיום אינו מאפשר לזוגות חד מיניים להינשא בארץ, נישאו התובעות באפריל 2016 במדינת ניו יורק שבארצות הברית. עם שובן ארצה, פנו התובעות למשרד הפנים, שינו את מעמדן מרווקות לנשואות, ובהתאם אף את שם משפחתן, כך שכיום נושאות שתיהן את אותו שם משפחה.