אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב' נ' בללתי ואח'

ב' נ' בללתי ואח'

תאריך פרסום : 19/09/2021 | גרסת הדפסה

ע"א
בית המשפט העליון
2328-21
30/08/2020
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
המבקש:
ד.ב.
עו"ד שלומי טולדנו
המשיבים:
1. עו"ד אביעד בללתי - נאמן
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד מיכל דלומי (בשם משיב 2)
החלטה
 

 

  1. בפני בקשה לעיכוב ביצועה של החלטה שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 16.2.2021 (פש"ר 49269-01-17, השופט מ' קרשן). בית המשפט המחוזי הורה על שינוי של תנאי ההפטר המותנה שניתן בעניינו של המבקש במסגרת הליך פשיטת רגל, וקבע כי עליו לשלם לנושיו את מלוא חובותיו המאושרים.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ברקעה של הבקשה שבפני עומד הליך פשיטת רגל שמתנהל בבית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש. במסגרת ההליך ניתן ביום 16.2.2017 צו כינוס לנכסיו. המשיב 1 מונה למנהל המיוחד ולאחר מכן לנאמן על נכסיו של המבקש (להלן: הנאמן). בהמשך אושרו תביעות חוב נגד המבקש בהיקף העולה על 800,000 שקלים.

 

  1. ביום 11.11.2019 בית המשפט המחוזי הכריז על המבקש כפושט רגל ואישר תכנית לפירעון חובותיו (להלן: התכנית או תכנית הפירעון). במסגרת התכנית נדרש המבקש להוסיף לקופת הכינוס סך של 375,000 שקלים בתוך 24 חודשים, קרי, עד לחודש נובמבר 2021, על דרך תשלום של 1,000 שקלים בכל חודש והיתרה בהגיע המועד האמור. תוספת זו אמורה הייתה להעמיד את קופת הכינוס על סך כולל של 717,000 שקלים. בהתאם לכך, נושיו של המבקש היו צפויים לקבל דיבידנד בשיעור של 88.29% ברוטו מסך חובם המאושר (וכ-80% נטו לאחר ניכוי שכר טרחה והוצאות ההליך). יצוין כי עמידה בתכנית הייתה אמורה להביא לכך שדירת המגורים של המבקש ורעייתו לא תמומש, לבקשתם (להלן: הדירה). בית המשפט המחוזי הורה על מתן צו הפטר למבקש בכפוף לעמידה בתכנית (להלן: ההפטר המותנה).

 

  1. ביום 25.1.2021 פנה בא-כוחו של המבקש לנאמן בבקשה לאישורה של עסקת מכר שנסבה על הדירה, כך שהתמורה ממכירתה תועבר לקופת הכינוס והוא יקבל הפטר מלא. הנאמן בדק ומצא כי התמורה שתתקבל מעסקת המכר, לאחר ניכוי חוב המשכנתה, תניב למבקש סך של 940,000 שקלים (ואף רעייתו תקבל סכום זהה).

 

  1. על רקע האמור, ביום 28.1.2021 פנה הנאמן לבית המשפט המחוזי בבקשה לשינוי תנאי ההפטר המותנה לפי סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. עמדת הנאמן הייתה כי בנסיבות שנוצרו ולנוכח כוונתו של המבקש למכור את הדירה, מוצדק להורות על כך שישלם לנושיו את מלוא החובות המאושרים (קרי, שהדיבידנד יעמוד על שיעור של 100%). בית המשפט המחוזי הורה למבקש להשיב לבקשת הנאמן בתוך 14 ימים, אך הוא לא עשה כן.

 

  1. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו, כי במקרה שבו לאחר מתן הפטר מותנה מתברר כי החייב יכול לפרוע את מלוא חובותיו המאושרים, מן הראוי לשנות את התכנית שנקבעה לו. לפיכך, בית המשפט המחוזי הורה על שינוי תנאיו של ההפטר המותנה בעניינו של המבקש, כך שהדיבידנד לנושים יעמוד על שיעור של 100% נטו בתוספת הוצאות ההליך. עוד נקבע כי על הנאמן לערוך תחשיב בתוך 14 ימים ביחס לסכום שעל המבקש להוסיף לקופת הכינוס. בכפוף לכך, הורה בית המשפט המחוזי כי הנאמן יוכל לאשר את העסקה למכירת הדירה.

 

  1. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטה ובה טען כי לא התקשר בעסקה למכירת הדירה, אלא רק שקל לעשות כן. ביום 11.3.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה האמורה. בעשותו כן קבע בית המשפט המחוזי כי די היה בכך שהמבקש הביע באופן קונקרטי את כוונתו למכור את הדירה כדי לשנות מהאיזון שנקבע במסגרת תכנית הפירעון בין אינטרס הנושים לבין זכויות החייב בהליך פשיטת הרגל. זאת, בפרט מאחר שבית המשפט המחוזי נמנע בעבר מלהורות על מימושה של הדירה, חרף הפגיעה הכרוכה בקופת הכינוס, אך בשל הרצון שהביע המבקש להוסיף ולהתגורר בה.

 

  1. ביום 21.3.2021 הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי תחשיב ביחס לסכום המעודכן שעל המבקש להפקיד בקופת הכינוס עד למועד המקורי שנקבע בתכנית – חודש נובמבר 2021. מבלי להידרש לפרטים יצוין כי במישור המעשי סכום זה גבוה ב-225,000 שקלים מן הסכום המקורי שנקבע בתכנית הפירעון.

 

  1. ביום 6.4.2021 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי. בהמשך, לאחר הגשת תשובותיהם של המשיבים, שונה סיווג ההליך כך שיידון במתכונת של ערעור (החלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 30.6.2021). בשלב זה, הערעור עודנו תלוי ועומד וקבוע לדיון בחודש ינואר 2022. טענתו המרכזית של המבקש בערעורו היא, בתמצית, כי מכירת הדירה הייתה אך אפשרות תיאורטית שנבחנה, ולצורך כך נעשתה פנייה לנאמן כדי לברר את ההשלכות שעשויות להיות לכך על ההליך. בנסיבות אלו, כך נטען, לא היה מקום לשנות מתנאי תכנית הפירעון שנקבעה.

 

טענות הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע

 

  1. ביום 2.8.2021 הגיש המבקש את הבקשה שבפני, שבה התבקש מתן סעד זמני לעיכוב "תשלום התוספת של תכנית הפירעון", קרי לעיכוב התשלום הנוסף בגובה 225,000 שקלים מעבר לסכום המקורי שהמבקש נדרש לשלם לקופת הכינוס. בבקשה נטען, כי על מנת לעמוד בתכנית החדשה יהא עליו למכור את דירתו, באופן שעלול להסב לו נזק בלתי הפיך.

 

  1. ביום 8.8.2021 הגיש הנאמן את תגובתו לבקשה. בעיקרו של דבר, הנאמן סבור כי יש לדחותה, נוכח הערכתו כי סיכויי הערעור להתקבל קלושים. בתגובה צוין, כי בא-כוח המבקש הבהיר לנאמן בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי בכוונתו למכור את הדירה, וכי הוא כבר ניהל משא ומתן עם קונה פוטנציאלי בגדרו הוסכם על מחיר התמורה. בנסיבות אלה, כך נטען, אין לקבל את טענות המבקש בערעורו, וממילא יש לחייבו בתשלום מלוא הסכום שנתחייב בו לקופת הכינוס. יחד עם זאת, בשולי התגובה צוין לחלופין כי הנאמן אינו מתנגד לכך שיעוכב ביצוע תשלום התוספת בסך 225,000 שקלים בלבד, כל עוד הסכום המקורי (בסך 375,000 שקלים) ישולם במועדו לקופת הכינוס.

 

  1. ביום 12.8.2021 הגיש כונס הנכסים הרשמי את תגובתו לבקשה. עמדת כונס הנכסים הרשמי היא כי הגם שסיכויי הערעור להתקבל נמוכים, מאזן הנוחות נוטה במקרה זה לטובת קבלת הבקשה, במובן זה שיעוכב תשלום התוספת בלבד. בקשר לכך הובהר, כי מאחר שברקעו של הליך הערעור תלויה ועומדת שאלת המימוש של דירת מגורים, מוצדק לעכב את מכירת הדירה עד להכרעה בערעור. עוד הודגש, כי קבלת הבקשה לא תייתר את חובתו של המבקש לשלם לקופת הכינוס את הסכום המקורי שעליו הורה בית המשפט המחוזי, בסך 375,000 שקלים, כך שניתן יהיה לחלק לנושים את הסכום שיצטבר עד אותה עת בקופת הכינוס ובכך להקטין את נזקם.

 

  1. ביום 19.8.2021 הוריתי לכונס הנכסים הרשמי להבהיר כיצד, לשיטתו, יש להגדיר את מעמדו המשפטי של המבקש בתקופת הביניים עד להכרעה בערעור ככל שתתקבל עמדתו. בתגובתו מיום 25.8.2021 מבהיר כונס הנכסים הרשמי כי לא ניתן לתת צו הפטר למבקש עד לתשלום מלוא הסכום שנתחייב בו לפי פסק הדין. על כן, לעמדתו של כונס הנכסים הרשמי, גם לאחר תשלום הסכום של 375,000 שקלים על-ידי המבקש, ועד להכרעה בערעור, צריך לראותו כמי שניתן לו הפטר מותנה ועודו מצוי במעמד של פושט רגל. כונס הנכסים הרשמי מוסיף ומבהיר כי בתקופת ביניים זו לא תוטל על המבקש חובת תשלום חודשי, והוא אף לא יחויב בהגשת דו"ח חודשי.

 

דיון והכרעה

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה כמו גם בתגובות לה על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל. אכן על דרך הכלל, הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה נסב הערעור (ראו תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר החליפה את הכלל שהיה קבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). עם זאת, ניתן לחרוג מכך בהתייחס לשני התנאים שנקבעו לעניין זה בהלכה הפסוקה, דהיינו סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. כידוע, בין שני התנאים הללו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר לשיקול מאזן הנוחות ניתן מעמד בכורה (ראו: ע"א 3640/20 ע. בן גד אחזקות בע"מ נ' חברת בניני ק. עמיחי בע"מ, פסקה 10 (25.6.2020); ע"א 4891/20 ‏West Face Capital Inc. Corporation‏ נ' חיות גרינברג מנהלת מיוחדת, פסקה 19 (4.8.2020)).

 

  1. בנסיבות דנן, מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, מצאתי כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקש. אף הנאמן לא חולק על הטענה לפיה חיוב המבקש בתשלום מלוא הסכום שנקבע על-פי תכנית הפירעון החדשה ידרוש ממנו למכור את הדירה שבה הוא מתגורר עם רעייתו. מכירת הדירה על-ידי המבקש בהתאם לפסק הדין, לא זו בלבד שתגרום נזק בלתי הפיך למבקש, ככל שערעורו יתקבל, אלא היא אף תהפוך את הערעור לתיאורטי במידה רבה. מנגד, לא נטען כי לנאמן, בכובעו כמי שמייצג את אינטרס הנושים, ייגרם נזק כלשהו מקבלת הבקשה, לא כל שכן נזק בלתי הפיך.

 

  1. בנסיבות אלה, ולנוכח העובדה שהלכה למעשה הצדדים אינם חולקים על האפשרות לעכב את תשלום התוספת בלבד, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה. אני מורה אפוא על עיכוב תשלום התוספת בסך 225,000 שקלים לקופת הכינוס, וזאת עד להכרעה בערעור. יובהר כי החיוב בתשלום יתרת הסכום שעליו הורה בית המשפט המחוזי – בסך 375,000 שקלים – עומד על כנו, והמבקש ינהג בעניין זה בהתאם להנחיות בית המשפט המחוזי והנאמן. עוד יובהר כי אף לאחר תשלום הסכום של 375,000 שקלים יוסיף המבקש להיות במעמד של פושט רגל ולא יינתן לו צו הפטר, עד להכרעה בערעור ולהחלטות נוספות שיינתנו בבית המשפט המחוזי לאחר מכן.

 

  1. סוף דבר: הבקשה מתקבלת כאמור בסעיף 16 לעיל.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"א (‏30.8.2021).

 

 

 

                      ש ו פ ט ת

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ