ב' נ' א'ח' ואח'

לפניי שתי תביעות כספיות- שטריות אשר הדיון בהן אוחד.

התביעה בת"א 69971-01-18 עניינה בבקשה לביצוע שטר ע"ס 169,000 ₪.

התובע הגיש בקשה לביצוע השטר בתיק הוצאה לפועל שמספרו 509184-10-17 אשר נוהל כנגד חברת סימון סגל מבנים וגשרים בע"מ (להלן – החברה) וכנגד הנתבע 1 (להלן – הנתבע). בהליך זה ביקש לגבות שיק של החברה שמספרו 1000810 ע"ס 169,000 ₪ ותאריך פרעונו 31.5.16 . השיק הוצא לפקודת ב.כ.ע. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ (להלן – שיק החברה) והוסב לתובע על ידי הנתבע.

התביעה בת"ט 72117-01-18 עניינה בבקשה לביצוע שני שטרות על סך 38,000 ₪ כל אחד.

התובע הגיש בקשה לביצוע השטרות בתיק הוצאה לפועל מס' 509175-10-17 אשר נוהל כנגד הנתבעים בגין שני שיקים שהוציאה הנתבעת 2 (להלן – הנתבעת) –

• שיק מס' 5000329 ע"ס 38,000 ₪ שתאריך פרעונו 20.5.16 והוצא לפקודת ס.ב.
• שיק מס' 5000330 ע"ס 38,000 ₪ שתאריך פרעונו 20.6.16 והוצא לפקודת ס.ב..

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטרות. בהחלטת בית המשפט מיום 16.3.18 אוחד הדיון בשתי התביעות, בהמשך התקבלו ההתנגדויות ונקבע כי ההליך ינוהל בסדר דין רגיל.

במסגרת ההתנגדות טוען הנתבע כי התובע עוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות, אך ללא רישיון ובניגוד להוראות החוק.  די בכך להוביל לדחיית דרישותיו. הנתבע עבד כקבלן עצמאי בתחום הבנייה ונקלע למצוקה כלכלית. לכן, בחודש פברואר 2015 אמנם נטל הלוואות מהתובע ואף מסר את ההמחאות ביסוד הליך זה, אשר על חלקן חתם כערב אישית, אולם לעמדתו פרע את מלוא קרן ההלוואה, כך שהחוב הנטען מתייחס לחיובי ריבית בלבד.
מבדיקה שערך הנתבע עולה כי התובע חייב אותו בריבית נשך, בניגוד לחוק ולכן לא זו בלבד שאינו חייב עוד דבר אלא שהתובע חב בהשבת כספים לטובתו.        
לתמיכה בטענותיו הגיש הנתבע במסגרת שמיעת הראיות תצהיר עדות שלו ושל אביו.

התובע טוען כי הנתבע קיבל ממנו כספים ומסר בידיו את השטרות נשוא המחלוקת כבטוחה לפירעון, אך אלה לא כובדו. לעמדתו, אין ממש בטענות הנתבע והן מהוות ניסיון להתחמק שלא כדין מהשבת הכספים שקיבל. התובע מפנה למסמך שנערך בין הצדדים לפיו אישר הנתבע קיומו של חוב כלפיו בסך 230,500 ₪ ואף מסר לידיו 6 המחאות על סך 38,416 ₪ לפירעונו. די בכך להוביל לדחיית טענות הנתבע ולחייבו בתשלום השטרות הנדונים כאן. 
לתמיכה בטענותיו הגיש התובע תצהיר עדות מטעמו.