ב"ל 9342-03-11 . לפני

1.הוגשה תביעה שעניינה חישוב מחדש שנערך לתובע בענין דמי אבטלה וכתוצאה מכך, חוב שנוצר לתובע בדמי אבטלה.

2.התיק הועבר להוכחות על פי הפלוגתא – האם בדין נשללה זכאות התובע לדמי אבטלה לתקופה מחודש 9/09 ועד 2/10.

3.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית.

בתצהירו טען כי בתקופה שבמחלוקת לא עבד כלל, התגורר מחוץ לבית, שקע בדיכאון. לדבריו, בתקופה זו שהה רבות במוסך של אחיו על מנת לפגוש אנשים ולהיות פעיל, אך לא עבד ולא קיבל משכורת.

4.ביום 31.1.13 הוגשה הודעת הנתבע:

"הנתבע מתכבד להודיע כי שב ובחן את מעמדו של התובע לצורך זכאותו לדמי אבטלה ומודיע כדלקמן:

נוכחותו של התובע במוסך של אחיו היתה ללא כל ספק למטרות עבודה, כעובד, זאת בתקופה במהלכה השתלמו לו דמי אבטלה.

נוכחותו של התובע במוסך היתה לכל הפחות בהיקף של חצי משרה.

על אף האמור לעיל, יסכים הנתבע לפנים משורת הדין להפחית את חובו של התובע לנתבע מסכומו המקורי בסך 30,913 ₪ לסך של 9,856 ₪ בלבד.

סכום החוב המעודכן, עודכן לאחר קיזוז סכום השווה לשכר של חצי משרה בשכר מינימום, מדמי האבטלה שהשתלמו לתובע בתקופה במהלכה עבד אצל אחיו.

הצעת הנתבע כאמור לעיל הינה בכפוף למחיקת התביעה".

5.בעקבות דין ודברים בין ב"כ הצדדים, הוגשה הודעת הנתבע מיום 16.10.13 בדבר החוב של התובע.