ב"ל 7362-09-13

1.התובעת גרושה ואם חד הורית. בתה הצעירה, השלישית, נולדה ביולי 2004. אביה ג מ .התובעת הגישה תביעה להבטחת הכנסה ושולמה לה הבטחת הכנסה מחודש 5/07. בטופס התביעה רשמה התובעת כי יש לה הכנסות ממזונות מאבי הילד הראשון והשני . היא לא רשמה הכנסות מאבי בתה השלישית – ג. מ. הנתבע קיבל מידע לפיו שילם ג מ מזונות עבור הבת הצעירה בסך של 1000 ₪ מאז לידתה של זו (שהיתה כאמור בשנת 2004). לנוכח זאת זקף הנתבע הכנסות לתובעת בסך של 1000 ₪ בגין מזונות הבת הצעירה וכך נוצר לתובעת חוב לחובתה בסך של 80,976 ₪ כאמור בסעיף 4 לכתב ההגנה.

2.לטענת התובעת לא קיבלה מזונות ממר ג מ עבור בתה הצעירה. אכן במספר הזדמנויות בודד קיבלה סכומים פעוטים. מדובר במקרים שבהם הועברו כספים באמצעות בנק הדואר שם הפקיד ג מ את הכספים לטובת התובעת במנגנון שהצדדים קראו לו: מזומן ובזמן. לטענת התובעת הקבלות שהציג מר ג מ הוצאו ממנה באיומים והיא הגישה תלונות במשטרה על כך.

לטענת הנתבע שולמו לה מזונות באופן רציף וקבוע על ידי ג מ. זה האחרון הציג קבלות רבות ביחס לתקופה ארוכה שחלקן מצביע על תשלום באמצעות בנק הדואר וחלקן מצביע על תשלום במזומן מהתובעת. באשר לטענה לפיה הוצאו קבלות אלה באיומים הרי שלא כך היה. אכן התובע התנה מתן כספים בחתימה על נייר המאשר קבלתן. התלונות שהוגשו במשטרה נסגרו כולם כיון שלא היה בהם ממש.

3.בפנינו העידו התובעת ומנגד, מטעם הנתבעת מר ג מ. נציין כי חקירת השניים היתה קשה. במהלך חקירתה של התובעת חרף המלצות ובקשות בית הדין היא עזבה את האולם ולא שבה, בטענה שאין לה כוח לחקירות וכן כי היא זקוקה לנטילת תרופות.

הכרעה

4.כאמור עדותה של התובעת כמו גם עדות מר ג מ היתה קשה . בכל אופן אנו מעדיפים את עדותו של ג מ על פני עדותה של התובעת. במסמכים שהגיש ניכר כי מדובר במסמכים אותנטים כאשר התובעת אישרה חלק מהתשלומים שמפורטים בהם אף שמלכתחילה לא הצהירה עליהם בתביעה למוסד. מדובר בתשלומים שהועברו דרך בנק הדואר ואף התשלומים שאותם קיבלה במזומן . טענתה כאילו בחלק מהמקרים חתמה על אישורים לאחר איומים ועל כך הגישה תלונה במשטרה אינה נראית משכנעת.

5.הקבלות והאישורים שהוצגו נראים אותנטים. הדרישה שתחתום כנגד קבלת הכספים אין בה פגם. המשטרה סגרה את התלונות שהגישה מה שמצביע שלא היה בהם ממש. בכל אופן אף לשיטתה קיבלה תשלומים, אף אם לא בהיקף והסכומים עליהם העיד מר ג מ. התובעת בטפסי התביעה שהגישה לנתבע לא סיפרה אודותם. היא ציינה כי הכנסתה היחידה את המזונות שקיבלה מאבי ילדיה הגדולים בלבד. על זאת יש להוסיף את עדותו של מר ג מ שאותה אנו מעדיפים על פני עדותה וממנה עולה כי ישלם מידי חודש בחודשו את כל המזונות שאותם חב בתקופה הרלבנטית. בנסיבות אלה רשאי היה הנתבע לזקוף לתובעת הכנסות ממזונות עבור הבת הצעירה כפי שעשה.

לנוכח זאת התביעה של התובעת לביטול החוב שנוצר על שמה נדחית.

6.חרף דחיית התביעה ודחיית גרסתה של התובעת התביעה נדחית.

ניתן היום, 1 בדצמבר 2014 ,  בהעדר הצדדים וישלח אליהם.